"למי שלא מאמין בטוב, יש לי חדשות בשבילו. גם רע נגמר בטוב, כמו למשל 3 חודשים בעיר סואץ על מנגלים עסיסיים נוטפי שומן בשר כבש טרי הולך ונצלה. שותים וודקה מתובלת בסירופ אשכוליות, שהיה ידוע בכל המרחב כקוקטייל נפיץ מהיר. מזינים עיניהם מתוך תמונות אמצע שתלשו מתוך חוברות ששלחה אשת הנשיא דאז לכוחותינו בחזית, מה שנקרא – תמונות חזית. ובתוך כל הרע הזה – תראו כמה טוב. עושים חיים משוגעים".
זה המבוא של מאיר אריאל ל"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" בהופעת איחוד של להקת "כריזמה" ב"הארד רוק קפה" 1996. מאיר – שירה וגיטרה, יהודה עדר – גיטרה, מיקי שביב – בס, רע מוכיח – תופים, יואב קוטנר – כלי הקשה. אורחים: אדם מדר בכינור וכלי נשיפה, משה לוי בקלידים.
הדובר בשיר הוא חייל הנמצא בשירות מילואים בסיני, המספר על חוויותיו בליל של שגרה, שלא הייתה בו שום דרמה, או בלשון הכרוניקה העיתונאית: "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ". הוא יכול אפילו לתת תמצית הספר שקרא באותו לילה – "איים בזרם", שכתב ארנסט המינגוויי, שיצא במהדורה עברית בתרגומו של אהרון אמיר. ארבעת הבתים הראשונים של השיר מוקדשים לסיפור אודות תומאס האדסון שכתב המינגוויי. במקביל אריאל תאר את הלילה של חייל בסיני. בהמשך עובר הדובר לדבר על עצמו ועל המתרחש בהיותו בשמירה – מה שהוא רואה במשקפת והדיווח על חוליית אויב שהסתננה, עד אשר הוא מוחלף על ידי חייל אחר. בסיום השיר חוזר הדובר אל הסיפור. עלילת הסיפור שפולשת לסיפור המציאות.
מאיר אריאל כתב את השיר במהלך שירות מילואים בעיר סואץ. בתקופת מלחמת ההתשה שאחרי המלחמה, בחודשים הארוכים שבהם המילואים המשיכו להיות מגויסים. היה אז הרבה זמן פנוי. (לא היו אז טלפונים סלולריים) בשעה שהחייל לא היה בפעילות, הוא היה חופשי לנפשו, וגם בתעסוקות לחוצות, היה לו זמן פנוי למכביר. אריאל קרא את הספר עד לנקודה מסוימת, עלה לשמירה, כתב את השיר, והמשיך בקריאת הספר. לדבריו השיר הוא "צילום אותנטי של מצב שהייתי בו, היחיד אולי שאני יכול להצביע עליו מכל השירים שכתבתי"
תקליט השדרים של השיר יצא ב – 1975, אבל רק ב – 1984 נכלל באלבום השני שהוציא אריאל "…וגלוי עיניים". בהקלטה זו חל שינוי מן הנוסח המקורי של השיר ונוספה השורה "לילה שקט עבר על כוחותינו בצידון" על רקע שירות מילואים במלחמת לבנון. אריאל הוסיף גם תוספת של מספר שורות באנגלית בסוף השיר בו נקרא הנמען לחזור הביתה.
מאיר אריאל – לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ
קורא "איים בזרם" מאת ארנסט המינגווי/ תרגם את זה יפה אהרן אמיר
אז עוד מעט הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו/ והוא אחד העצובים בעיר
הוא כבר איבד שלושה בנים אז הוא עובד כאיש ביון/ וזה מלחמת העולם הכי שנייה
יושב בבאר שבהוואנה, לא חולם שהוא יפגוש בה כאן/ זאת שכבר שנים האין שנייה
חופשה של ארבעה ימים, זונה זקנה שותה איתו/ רוצה סיפור ושיכניס בו אהבה
הוא מספר לה על הונג קונג וכל הסיניות שלו/ פתאום נכנסת היא, מדי צבא,
נפלו איש על צווארי אישה, היא בדרנית של חיילים/ אבל הלילה היא שלו אם הוא רוצה
היתה אשתו הראשונה והם עכשיו נוסעים אליו/ אני עכשיו אל השמירה יוצא
ירח שועלים מלא מרביץ בהיר את כל העיר/ ההר, הים, גזרת המגננה
ומצלצל הטלפון ומודיעים שכנראה/ חוליית אויב אחת הסתננה
הלוך חזור עם המשקפת שנמשכת לירח כמו הים/ אך שום תנועה אינה נראית
ולך לך שרים לי במצעד הפזמונים,/ הייתי טס לא רק הולך מכאן כעת
אולי מחר אני יוצא סוף סוף הביתה לחופשה/ אני נצמד אל המשקפת לא לחשוב
באוהל מחכים לי אור ותה פלחי תפוח/ וסיגריה וסיפור חזק וטוב
חוץ מכוכב אחד קטן שהתחזה נצנוץ חשוד/ הפזמונים עברו בסך בלי שום דבר
ועוד מבט אל הירח על העיר ועל הים/ ואז חבר בא ואומר זמנך עבר
נפלו שני תה פלחי תפוח, עוד ארבע חמש סיגריות/ כי פתאום נתקע לי כאן השיר,
אבל עכשיו הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו/ והוא אחד העצובים בעיר
לילה שקט עבר על כוחותינו…
