עיון ביקורת

מאיר בנאי, שער הרחמים (מילים ולחן: מאיר בנאי עיבוד והפקה מוסיקלית: משה לוי, 1992)

מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

הגוגל יגדיר – שער אטום בחלקה המזרחי של חומת-ירושלים. המסורת היהודית, שהעניקה לשער את השם, מספרת כי  שער זה ייפתח כשיבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר – אליהו הנביא.
עד כאן המידע. מכאן – חוברים ל"שער הרחמים" של מאיר בנאי, שאינו חובר למסורת, לדת, לגאולת עם, אלא הוא "שער רחמים" אישי מאוד, שער של נשמה וחמלה, של חלום וצעקה, מטאפורה לתהליך רגשי שהוא עובר… הסביבה שבה הוא מתהלך (העיר הישנה-העתיקה) מציפה בתחושה הזו שמובילה את מאיר בנאי לאחד משירי הנשמה היפים שנוצרו במוסיקה המקומית.
מאיר בנאי שר בעוצמות את התחינה שמגיעה מסערת רגשות, מדלג על התירוצים ("יש טעם, אין טעם, עם כח בלי כח") כי הוא מחפש את הגאולה האישית. לגאולה הזו שייכת באופן טבעי האהבה-אהובה שהיא חלק משער הרחמים – ומכאן – ה"בואי איתי". הטון והצלילים – שמגיעים ממעמקים מראים כי מאיר בנאי חווה חוויה של פעם בחיים. התגלות של ממש.

מסתובב בעיר הישנה / ורעש בא מכל פינה
אני מכיר כבר / מכיר כבר את דרכי / בדרך לשער הרחמים.

לא מביט סביב / לא מקשיב / איש חולם אני
וכך היה תמיד / אבל מכיר כבר / מכיר כבר את דרכי
הדרך אל שער הרחמים.

חי פעם רק פעם / יש טעם אין טעם / עם כח בלי כח
שער הרחמים/ בואי איתי יחד / בואי מתוך הפחד
כי את, גם את חלק / משער הרחמים.

השלטים מעל החנויות / משקיפים, על הרחובות
בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה / הראו לי את שער הרחמים.
חי פעם רק פעם…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *