מארינה מקסימיליאן - ארמונות עשן

ארמונות עשן

מארינה מקסימיליאן

טדי
4.5/5

אחרי Step Into My World, אלבום הבכורה, מארינה מקסימיליאן חוזרת לאנגלית רק בשיר האחרון באלבום החדש, Easy Life, אולי כדי להזכיר כי באנגלית היא נשמעה אותנטית בהבעה של  הסיפורים שלה כזמרת-יוצרת. בשיר הזה שרה מארינה על תחושות מעורבות הנוגעות לשינויים בחיים בהם היא מכורה ל"חיים מטורפים", ההופכים אותה "רכה וקשה". אולי הגיעה השעה לחיים קלים שמתאימים לה ככפפה, שרה מארינה.
שאר האלבום – עברית. במעבר אין המראה לגבהים, אלא שמירה על קו מהורהר מלנכולי במרבית השירים, כמו הגיעה לשלב של בגרות בראיית עצמה מול הסובב אותה. "ימים חדשים בפתח" ממשיך את easy Life. מארינה שרה בעידון שקט, במנגינה קסומה חשבון נפש מנקודת זמן בהווה. בוחנת טעויות העבר מול תקוות לעתיד. השירה המאופקת אינה משדרת תחושה של תסכול או מרירות. לוקחת אחריות על מה שעשתה/חוותה בעבר. למדה את הלקח. במקום הקוצים בשושנה, היא בוחרת "לשתול כלנית", שתסייע להרפות, לקדם את פני הטוב שבפתח. זוהי מארינה מקסימיליאן אופטימית ומפויסת, שמתכנסת לתוך עצמה כדי להסיק מסקנות ולראות את הבאות באור חיובי. בטון נוגה-מפוכח מצליחה להביע דברים באיפוק אותנטי.
גם את הביקורת על החיים המהירים ב"אפס סבלנות", היוצרים מצב של שטחיות בכל תחום – מארינה שרה באיפוק נוגה. אינה רצה לפני השיר. האלבום "מנמיך טוס" גם בשיר ההגותי "לפעמים" על האחריות שהאדם הפרטי לוקח על עצמו מול האמירה "זה מלמעלה". שיר אווירה קודר בתזמור מערבי מזרחי יפה, שטוען את השיר במתח.
אהבתי יותר באלבום שירים שמספרים סיפור כמו "1990", בו מארינה חוזרת לשנת העלייה שלה לארץ. דרך הסיפור היא עושה חשבון נפש: יש מילים כמו "חירות", שגורמות לאנשים לארוז מזוודות ולנדוד כדי למצוא את החופש במקום אחר, אבל אז מתברר שאידיאלים לחוד ומציאות לחוד. המסקנה האישית – אפשר להחליט להיות מאושרים, לא לחכות שזה יגיע מאליו. ההחלטה החיובית כשלעצמה תביא בסופו של דבר את האושר. גם הבלדה הזו, המלווה בפסנתר, מובילה את מארינה לאיפוק מעודן במנגינה טעונת געגועים עטופה בצלילים, שמנסים להכיל משקעי העבר. שיר מנקודת מבט בוגרת, שמציג את מארינה של התערות מופלאה בארץ ובתרבות שלה.
"שיר פשוט", "דניאל", "משהו רחוק"  מציגים ראייה בוגרת בשירים נוגים יפים – הראשון חשבון נפש אישי – מי אני עכשיו והיכן הילדה העצובה שהייתי. מה הם הדברים שחוויתי ולאן אני זורמת עכשיו. הילדה חוזרת מזווית אחרת של "דניאל" הקטנה, המשמשת כמראה למארינה הבוגרת, שמושיטה לה יד קטנה ומזכירה לה את מהות התמימות מול המודעות לחיים הנראים כבני חלוף. צלילי פסנתר נוגים, לחן קסום, עיבוד אווירה, אחד היפים ביותר של מארינה.
גם ב"משהו רחוק"  הפקה מוסיקלית שטוענת במתח דק את הנרטיב של מי שמנסה לחיות את חיי העיר, נכנעת לחוקיה הנוקשים, אבל כמהה אל הטבע, ומנסה לחיות במגמת שלמות: "מתנחמת במרוץ… משתנה ללא היכר/ העקשן תמיד חוזר/ בירכוני בחבר/ לא יכולתי לבקש/ לא ידעתי לתאר/ אהבה יפה יותר"
צעד שני אל תוך עולמה של מארינה מקסימיליאן. משתנים צבעים, בקווי המתאר היפים והייחודיים שלה מתוך הגעה לבגרות ובשלות. אם בקודם דיברנו על אלבום ישראלי ליצוא, כאן זה אלבום ישראלי להישאר איתנו ולגדול.

שירים: ימים חדשים בפתח, אפס סבלנות, לפעמים, 1990, עד כדי כך, שיר פשוט, דניאל, משהו רחוק, Easy Life

מילים ולחנים: מארינה מקסימיליאן
עיבוד והפקה מוסיקלית: גיא ויהל

צילומים: מרגלית חרסונסקי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות