עיון ביקורת

הראל סקעת, מהיכל התרבות ת"א לקיסריה?

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

שעה לפני שהראל סקעת עלה לבמה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום  נגד ראש הממשלה. סקעת עלה מחויט, לא אמר מילה, כאילו שומדבר. הוא צדק. למה לו פוליטיקה. הקהל הגיע להתנתק. להגיד לא לפוליטיקה. יש קהל שמבחינתו סקעת הוא ניתוק, ריגושים, ובפעם הראשונה בהיכל התרבות בת"א – זה  ניתוק שמתחיל עם עניבת פרפר וקבוצת נגני מיתר, ומסתיים במעלות ההיכל  בטי-שירט שחור עם "הנני כאן" – מול מעריצים שמסתערים עם הסלולרי, מתחכך, מגיע אל המשפחה, מנשק בן הזוג בשידור חי. כל הדרך במעלות מסלול מיינסטרים מתוכנן מאוד, שעבר דרך מחרוזת דאנס שהרימה את הקהל.
אני מאמין שהמילה "מרגש" נישאה בפי רוב המתכנסים, שקיבלו הראל סקעת במינונים שהם רצו – העצוב, השמח, וגם עיסקת חבילה הכוללת את להקת שלווה וריטה. מופע שנבנה כדי לרגש.
סקעת התחיל ב"שלכת" בליווי מיתרים וסיים וב"ואת" אקפלה. אלה שני שירים שמגדירים אותו. זו כנראה גם הסיבה שהוא ימשיך לקרוץ לקהל מוגדר, הרבה מעריצות – ולא רק בנות עשרה. אני מעריך, שככה זה בעולם מאז ומתמיד: זמרי אמצע יפים, מלודיים מאוד שמדברים אל קונצנזוס מסוים הם תופעה כמעט טבעית בכל תרבות. תשאלו בצדק: אז למה הראל סקעת לא מפוצץ קיסריות כמו שלמה ארצי? שאלה מצוינת, שאני לא בטוח, שיש לי תשובה מדויקת עליה. בואו נאמר – ארצי מקורי יותר כסינגר-סונגרייטר, מחוספס יותר, מעניין יותר, שנסונייר יותר. אלה תשובות מתקבלות על הדעת. סקעת מתרחק מכל דבר שנגוע באלטרנטיבי. הוא ממתקד בעיקר בפופ רומנטי – החל ממתכוני השנסון  (“שלכת”, “ואת”) ועד השירים הקצביים, שלקחו אותו למסלול דאנס ("עכשיו", "כל הציפורים" ועד "לעוף")
מה שבטוח – גם סקעת למד מארצי שיטות מגע עם קהל, כמו הטריק הלא ספונטני – ירד מהבמה החשוכה, ונכנס לאולם בדלת האחורית לגרסה חובקת אולם ומלואו של "הנני כאן". גם האקפלה של "ואת" בהדרן – ללא מקרופון היא חלק מהפניה הישירה לרגש.
בבחירת הסטליסט, הוא ויתר על שירים בהם הוא מתקרב יותר לעצמו.  זהו מבחנו של זמר – לא רק ללכת על הקול (המצוין), לא רק מנעד הרגש, לא רק החיוך החם והמחבק, אלא היכולת לקרב שירים אל עולמו הפנימי בלי לקרוץ למיין-מיין-סטרים. בהופעה בהיכל התרבות זה לא קרה. מצד שני: סקעת הוא מקצוען שמחפש נוסחה שתקדם אותו כמה שיותר לקהל הגדול, לא רק לבנות שהציפו את ההיכל בסלולארים מורמים. במופע המושקע בהיכל התרבות נובמבר 2019 סקעת הוכיח שהוא יכול לעשות את זה. תחנה הבאה: קיסריה.

שירים: שלכת, בתוך, אם הוא ילך, את לי הכל, כמה עוד אפשר, משהו ממני,  אנחנו פה, בחיי – עם להקת שלווה, הללויה עם להקת שלווה, שיבוא אלינו, הרוח תשנה את כיוונה, כולם אותו הדבר, עד שתעזוב – עם ריטה,  חיה מיום ליום – עם ריטה, עטוף ברחמים – עם ריטה, מחרוזת אלקטרונית: עכשיו, כל הציפורים, עוד יאיר עלי, בחיי לעוף הדרן: הנני כאן, ואת
נגנים: טל פורר – פסנתר, עיבודים והפקה מוסיקלית, אלון רדעי – קלידים, מחכאל פרוסט – בס, תומר צידקיהו – תופים, עןמרי אגמון גיטרות 
כינורות: אבנר קלמר, מאיה רומן, חן שנהר ויולה: גליה חי, מעם חיימוביץ ויינשטיין צ'לו – נעה עילי, יעל שפירא. 

צילומים: מרגלית חרסונסקי

אם הוא ילך

הללויה עם להקת שלווה

כולם אותו דבר

חיה לי מיום אל יום עם ריטה

כל הציפורים

ואת

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *