"מה יפה ונהדר עץ ההדר" – לזכרו של הדר גולדין ז"ל

/5

שירים הופכים ללחנים מזומרים רק משום שמושאיהם אינם עוד בין החיים, ולא רק משום שהם אינם, אלא מפני שהם מתו ללא עת בעת מילוי תפקידם, כלוחמים, לובשי מדים. מהות הזיכרון היא בעצם הזכירה, והשירים הם אמצעי נוסף, לכן האתגר של הכותבים והמלחינים הוא לכאורה לסייע מצד אחד לפרוייקט הזיכרון וההנצחה – תוך ניסיון להעניק לשירי הנופלים חיים מוסיקליים כמעשה יצירה אומנותית לכל דבר.
הדר גולדין כבר איננו 6 שנים בינינו.  הוא נחטף על ידי החמאס במבצע צוק איתן. תחילה נפוצה ידיעה משמחת, שהוא שוחרר על ידי סיירת של לוחמי צה"ל, והוא בדרכו הביתה. בהמשך התבררה האמת המרה – שהוא מת.
שאול דור, שכנם של משפחת גולדין, כתב שיר בהשראת הטלטלה בין תקווה לייאוש – רגע לפני שהמשפחה קיבלה את הידיעה הקשה על מות בנם. השיר הושלם בסיועו של אבי קורן. הלחין: דוד קריבושי. שרים חנן יובל, דורית ראובני ואורי הרפז. 

נעליים אדומות, כומתה סגולה חיוך רחב/  צעדי מחול במדרגות, כי החייל שלנו שב,
ברחוב לאורך השדרה, כל העצים אומרים שירה/ החלונות שרים עכשיו, כי החייל שלנו שב,
לקול התוף והחליל, עולה שם ברחוב הגליל/ צהלה אחת גדולה, וכמו שירת המקהלה,
מה יפה ונהדר עץ ההדר, כולו ניחוח של פריחה/ כולו חדווה כולו שמחה, מה יפה ונהדר עץ ההדר,
כולו ניחוח של פריחה, כולו חדווה כולו שמחה/  נעליים צבאיות, כומתה שחורה,
מבט עצוב, צעדים כבדים במדרגות/ רק הוא לא בא, הוא לא ישוב,
ברחוב, לאורך השדרה, עולה קול שבר מר נורא/  גם העצים בוכים עכשיו, הוא לא יחזור לא הוא לא שב
ואנחה אחת גדולה, שם ברחוב הגליל עולה/  בתוך הבכי והדמעות, עולות רק שתי מילים – לא עוד
מה יפה ונהדר עץ ההדר, כולו ניחוח של פריחה/  כולו חדווה כולו שמחה, ונגדע ונעדר עץ ההדר,
כולו יגון ותהייה … ואין מזור.. אין נחמה …

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות