מנגינה

מוניקה סקס

מילים ולחן: יהלי סובול עיבודים: עופר מאירי ומוניקה סקס הפקה: עפר מאירי
4.5/5

מתחיל אינטימי. מנקודת מבטו. מעומק הרהורו. חוסר יכולתו לדעת על המשך. מקולו הנונשלנט שאינו מתיימר להיות יותר ממה שהוא. ההמשך – צפו להתפתחות.
יהלי סובול מתחקר עצמו. תחושותיו. אהבותיו. מה שבטוח – את הים הוא אוהב. לגבי היחסים איתה – לא ברור. התקווה – אינה דווקא בתחום היחסים, אלא במוסיקה- "נקווה שהשנה ניזכר במנגינה". מתחיל פסנתר מינורי מאוד. שר כמעט לחישה. הופך מידטמפו חורפי, ומחליף באופן מפתיע הילוך בסיומו לאפ-טמפו – כמו לומר אם כבר מנגינה, אז שתהיה במסיבת דאנס שמחה. התפרעות שכזו. מורכבות יפה.

היינו במסיבה/ עכשיו נוסעים חזרה/ הגשם דופק בחלון/ הלחי שלה רטובה.
אני ראיתי אותה/ איך היא שמחה עם כולם/ בלילה אני נהיה רע/ והיא נהיית יותר טובה
בלילה היא יותר טובה.
לא יודע לומר מה הולך לקרות/ אם זה ריח של סוף, או רק תקופת מנהרות
מקווה שהשנה ניזכר במנגינה.
כוסות חצי ריקות/ תקליטים בלי עטיפה/ הלכלוך שנשאר אחרי
מה אני יכול להגיד?/ לפעמים אני מעל הגלים/ לפעמים אני מתחתם
אבל בכל מקרה/ אני אוהב את הים.
לא יודע לומר מה הולך לקרות/ אם זה ריח של סוף, או רק תקופת מנהרות
מקווה שהשנה ניזכר במנגינה/ מקווה שהשנה ניזכר במנגינה
תקליטים בלי עטיפה/ מה אני יכול להגיד?/ היינו במסיבה/ אני ראיתי אותה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. ניחוח חריף של גשם אנגלי עולה מהשיר הזה, במובן החיובי של העניין. ראשית- הטקסט מצויין. הוא יצירתי, ויחד עם זאת קל להבנה ואינו יומרני. גם הביצוע של סובול, הגם שאינו ניחן בנוכחות סולנית, עובד טוב. המעורבות של עופר מאירי בהפקה עושה, כמו כמעט תמיד, רק טוב לתוצאה הסופית. האורך של השיר ( 5 דקות ) מצביע על התבגרות של הלהקה הזאת, אותה, אישית, אני לא כל כך אוהב.
    אבל בכל זאת הערה לסיום- מדוע התל אביבים כל כך מבוצרים בעולמם? מסיבות, היא הייתה שלי-היא עזבה אותי וכו'? מדוע כל הוויתם של התל אביבים הצעירים כל כך שדופה וריקנית? יהלי סובול כבר בן 38, בעל משפחה. איך לא נמאס לו לחיות בסביבה האגוצנטרית הזאת ולדבר רק עליה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן