מוש-בן-ארי

מוש בן ארי – את שומעת

מוש בן ארי

מילים ולחן: נועם עקרבי עיבוד והפקה מוזיקלית: נועם עקרבי
3/5

מדי ט"ו באב או ולנטיין דיי, כשמגיע עוד גל שירי אהבה קיטש, אני מנמיך ציפיות בכל הקשור למילים. המוסיקה לעיתים מאפילה, כי מה כבר אפשר לחדש בעוד שיר אהבה. געגועים גואים, לב בוכה. קראתי את הטקסט החדש של מוש בן ארי. לא משו. כלומר: אם חיפשתם משהו מקורי בתחום שירי הבינה-בינו, תמשיכו בחיפושיכם.
מוש בן ארי מסלסל את געגועיו בפתיחה, עולה על מסלול פופ אוריינטל לייט. צלילי הבית משדרים דכדוך אפרורי. המעבר לפזמון מקפיץ. זועק את אהבתו עד השמיים. הקונטרסט קיצוני מדי, סטיה חזקה ממסלול הנרטיב הפותח, לטונים של הצילו אותי. המעבר בומבסטי.  הטראומה מתפספסת. מגיע אבל לא נוגע. הבית והפזמון יחד אינם מייצרים שיר אהבה ייחודי, שלא לדבר על אולטימטיבי. ט"ו באב יעבור בלי שהשיר הזה ישאיר עליו את חותמו.

אני יודע שבסוף היום/ את מחכה ואת יודעת
שעכשיו אני מגשים חלום/ שברדיו את שומעת
אני יודע/ שמאוד רוצה/ שנצעד תמיד ביחד
נצעד תמיד ביחד/ כי אין בי פחד
לפעמים את מרגישה לבד/ אני לא עוזב לך את היד
הולך אבל תמיד חוזר/ אלייך את יודעת
ואם אני נמצא רחוק/ בלב אני שומע
יש בי אהבה גדולה/ וגם לך אני יודע
איך הלב שלי דומע/ איך אני מתגעגע
את ,את שומעת/ ובלב רוצה בכוח/ ודוחף ללא מנוח
את ,את יודעת/ כמה שמתגעגע/ ובפנים אני יודע
את ,לא לבד/ והלב דוחף גבוה/ להושיט ורק לנגוע
את לא לבד/ אני יודע שבסוף היום/ את אוהבת ויודעת
כשאני שר איך אני מתרגש/ זה בגללך כי את נוגעת
בחוץ ברחובות מחשיך/ חוזר אלייך את דומעת
ובדרכי שלי אני אוהב/ אוהב אותך
איך הלב שלי דומע/ איך אני מתגעגע/ את ,את שומעת

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות