האם ניתן לאפיין כתיבה לז'אנר המזרחי? דנה לפידות מסתמנת כמתמחה. היא חרזה שיר לשבורת לב מקוננת. אין כאן שומדבר מקורי שייחד את השירים על פני שירי כאב אחרים של אהובים ואהובות נכזבים, פרט אולי לשורה פיקנטית: "הבגדים שלי קנית/ שמורים אצלי במכונית". כלומר היא לא תכניס את הבגדים שקנה לה הביתה, לבל תקשור את עצמה אליו באשליה שיש עתיד ליחסים. מצד שני – בלשמור בגדים במכונית יש שמץ של תקווה שעוד יקרה משהו ביניהם.
פרט לכך – השיר הוא תעתיק של שירים אחרים, ובמיוחד בשימוש ב"לילה" שעות הכאב הגדולות – "איפה אתה הלילה" (כלומר מי המאושרת שזכתה בך), "אל תחכה עוד לילה שאפול".
מה שמייחד יותר את השיר הוא המנגינה והעיבוד העשיר והתוסס, שמהם נושבת רוח ים תיכונית יפה בנוסחים מסורתיים ובעיקר – שירתה של הזמרת נטלי פרץ, שמצליחה לשדר את הכאב במנעד הסלסול הגבוה האותנטי שלה. מהבחינה הזו נטלי פרץ מסתמנת כאחת הזמרות המעולות של הז'אנר.
לפעמים אני שואלת/ שואלת מהו גורלי/ הבגדים שלי קנית/ שמורים אצלי במכונית/ לו יכולתי רק לרגע/ לחבק ולא בדמיוני/ איפה אתה הלילה/ אני נטרפת זה לא הגיוני
/ אם אתה עצוב
רוצה לדעת, אין את מי לשאול/ רק תן לי הזדמנות/ אל תחכה עוד לילה שאפול/ יש מצב אולי/ אתה הלכת קצת רחוק מידיי/ לבד לבד בבית מחכה פה/ מחכה לו….
חלומות איתך בניתי/ הם כבר לא החלומות שלך/ היא ענתה כשהתקשרתי/ זה אתה שמחבק אותה/ לו יכולתי רק לרגע/ לחבק ולא בדמיוני/ תגיד לי איפה אתה הלילה
קליפ: עוזי ג'ורג'
https://www.youtube.com/watch?v=QYE_9lRzw2g
