"מיטשל" הופיע באלבום הבכורה של מיקה קרני ב-1997. עוד לפני כן, בדצמבר 1996, הוא הגיע למקום השנני במצעד של רשת ג'. הגם שמעולם לא היתה זמרת של להיט אחד, השיר הזה ילך לנצח לפניה. סיפור על כלום, מעשיה מפוהקת שמקרינה קסם.  .מיטשל הוא נגן סקסופון אלט, ידיד של מיקה. שבילה איתה לילה בחיפושים אחרי ארנק שלה שאבד במונית. חיים בשיר הוא הסדרן שעזר להם לאתר את המונית. את המרדף אחרי המונית הגדירה מיקה כ"סיוטי ביותר בחיי". מצד שני, אלמלא הסיוט, כנראה היתה מפסידה את השיר המיוחד הזה, שקידם אותה כפי ששום שיר לא עשה זאת.
המילים, המנגינה מגיעים ממספרת מאופקת, שכמו מתרפקת על הסיפור, שנשמע כמו שיר אהבה ולא שיר טראומה על אובדן. מיקה קרני מעולם, נדמה לי,  לא נגעה במלודרמות, ההבעה שלה דקה, עצובה-מלנכולית, אינטימית, לא רצה לפני השיר. השבריריות הקלה מספקת. הטונים הכמעט מלנכוליים הם צילום הרנטגן שלה. לא פחות לא יותר.

מיטשל מחכים בתחנה/ מאה חמישים ושמונה לא מגיע
זה קוראים אותו נדמה לי חיים מקשיב בהבנה/ לוחץ על הכפתור, צועק, מיטשל מזיע
עשרים לארבע מתיישבים/ עוברים על כל הרשימות/ חיים כך נדמה לי מאבד עניין
מאה חמישים ושמונה וודאי ישן לו כמו תינוק/ אני ומיטשל מתיישבים קרוב מדי

אף אחד לא בא/ וזה כבר מאוחר/ ומצידי אני ומיטשל עד מחר
אף אחד לא בא וזה כבר מאוחר/ ומיצידי אני אני אני….

זה כבר משהו ושלושים/ החום קטן, קטן מדי/ וחיים לוקח פילטר ליני קר
מיטשל כבר מזמן הוציא ידיו מהכיסים/ מאה חמישים ושמונה, הוא לא בא, לא בא

אחד אומר בקשר שראו אותו פונה לנביאים/ שולחים מונית, כיוון בת ימה, לחפש
מיטשל ואני מזמן כבר לא עוסקים בדיבורים/ חיים פותח פה רק לפהק

מיטשל – הקליפ הרשמי

מיקה קרני – מיטשל ברדיו הבינתחומי