נדב גדג'

מי דיבר על אנטישמיות?

נדב גדג' עלה לגמר האירוויזיון

אירוויזיון 2015 וינה
/5

התאוריה כי ישראל  נועדה לכישלון באירוויזיון מטעמים לא אומנותיים אולי תתברר כקונספירציה. יש מקום לצפירת הרגעה. על רקע זה, אפשר לחזור לתאוריה התמימה, שהאמנות מנצחת. ננסח זאת קצת אחרת: העלייה של נדב גדג' לגמר אירוויזיון 2015 עם Golden Boy  מצביעה על ניצחון הביצוע על הפוליטיקה. ההורה המזרחית הזו סערה על הבמה בכוריאוגרפיה מעט מבולגנת, ועם זאת מספיק סוחפת. מצד הבמה והתאורה כדי לקבל הרבה נקודות. לישראלים אין ממש מה להתלונן. הם שודרגו.
לא השתגעתי על השיר הזה, בלשון המעטה. בביקורת קודמת כתבתי: זוכה "הכוכב הבא"' לוקח אתו לתחרות שיר בשלושה סגנונות. לזמר הריתם נ' בלוז הצעיר והמפתיע אומרים: כדי לצלוח המשימה הזו, עליך לשלב גם מעין הורה ישראלית בשיר. אם מוותרים על עברית, לפחות שיהיה סימן זיהוי של המקום ממנו באת. אתה לא יכול לייצג את ישראל עם סגנון סול אחיד לכל אורכו.
השיר נפתח בטון נוגה ומבטיח של בלדת סול, במילים Mama, someone broke my heart  again  ואז אחרי שהוא מבשר למאמו שלו כי מישהי שברה ליבו, יוצא גדג' לרחבה לרקוד דאנס כדי להיחלץ ממצב הרוח הרע.
חת-שתיים, והכל בסדר. רגע היית עצוב ומדוכא, וכעבור רגע – שמחה וששון. הניגוד קיצוני עד גיחוך. לא די בזה, ובבית שמתחיל ב – I'm a golden boy – אנחנו חוגגים במחול עם ים תיכוני.  בתוך השמחה הגדולה, ה"גולדן בוי" רוצה להראות לחוגגים את "תל-אביב". איך הגיעה תל-אביב לשיר על שבור לב שפוצח בריקודים להרמת המורל?!
חשבתי, שבימים כאלה, לא חייבים להזכיר מאיפה באת, במיוחד כשזה ממש מנותק מתוכן השיר. עם זאת הבעתי תקווה שאני טועה. אז הנה מתברר כי המבקר יאכל לארוחת הבוקר חצי כובע. עכשיו נמתין לגמר. אולי הוא יאכל גם את החצי השני.

העולות לגמר מחצי הגמר השני: ליטא, פולין, סלובניה, שוודיה, נורבגיה, מונטנגרו, קפריסין, אזרבייג'אן, לטביה, ישראל.

טעם אישי: קפריסין "דבר אחד שהייתי צריך לעשות" עם הזמר ג'ון קראינאס, בלדת פולק בעלת מתיקות מלנכולית יפה, בלי פעלולים. רק השיר.

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות