IMG_3326

מריה קארי בישראל

לקראת הופעתה בלייב פארק
/5

חיכינו לה שעה. לא נורא. אחרי הכל זמרת שמכרה 200 מיליון אלבומים  וזכתה באין ספור פרסי המוסיקה המובחרים יכולה להרשות לעצמה לדפוק איחרו קל.  מסיבת עיתונאים במלון. מה כבר תוציא ממריה קארי ברבע שעה. מישהי שאלה אותה אם היא תשיר שירים ישראלים. חבר'ה תרגיעו. יש גבול, שגם במסיבת עיתונאים שבלונית אסור לעבור. טוב שלא חקרו אותה איך היא מתייחסת למושג דיווה.
אני מעריך שאם מריה קארי הייתה מגיעה לכאן בשנות התשעים, היו נדרשות 3 ניידות משטרה כדי להדוף את המעריצים. הפעם בסביבת המלון בהרצליה, אפילו אורחי המלון לא חשו במשהו חריג. שאלתי אותה האם השירים שהיא כותבת הם פס הקול של חייה, או שהם נועדו בעיקר לפאן או לבידור. קיבלתי תשובה מעורבת. קשה למעשה לענות. גם וגם.
האם האימהות שינתה את היחס שלה לקריירה ולחיים? ועוד איך. "הדבר היפה ביותר בחיים שקרה לי".
היא מה שנקרא קונטרול פריק. כותבת, מפיקה, בודקת כל פסיק בעשיה המוסיקלית שלה. מצד שני, כל מי שנמצא בסביבתה יספר לכם כי היא אישה נחמדה, ממש לא מרגישה דיווה, ואין לה בעיה לספר על חולשותיה.
אגב דיווה, שאלו אותה מה היא חושבת על ההצלחה והכוכבות בימינו. מריה לא צריכה לספר את מה שכולם יודעים: בשביל להיות מפורסם כיום אתה לא צריך לעשות הרבה. המטרה של אנשים היא להיות סלבריטאים. תשתתף בתוכנית ריאליטי ותהיה מפורסם. "בחיים לא הייתי הולכת לתורנית כזו"…
לא כדאי לשאול אותה על פוליטיקה, כי אין לה מה להגיד, יעצו לנו. אבל השחילו שאלה: האם היו עליה לחצים? אני זמרת, בדרנית, אין לי עניין בפוליטיקה. התחמקות? – מה פתאום. אבל את ראש הממשלה היא תפגוש. היא תהיה שם. איך לא. והיא כמובן תהיה בלייב פארק בראשון לתת את השאו שלה.

מריה קארי – הלהיטים הגדולים

וידיאו: מריה קארי על  סלברטאים ותוכניות ריאליטי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. מריה קארי נתנה הופעה יפה ואנחנו שמחים שהיא סוף סוף הגיעה אלינו. היא נתנה את כולה וכך גם הצוות שאיתה.
    אבל, וזה אבל גדול, תמיד צריך להיות החלק הזה שבו הצד הישראלי מעכיר את האווירה ונותן פן שלילי לערב שיכול היה להיות מושלם. הכל מתחיל עוד לפני שנכנסים למופע. אף שוטר, אף אדם מההפקה, אף אחד מהקופה או מהסדרנים, יודע לומר לנו מתי מתחילה ההופעה, מיהו החימום ואם בכלל יש אחד כזה, כיצד מגיעים מהמופע למתחם יס פלאנט או למתחם הסופרלנד. מידע בסיסי כזה חייב מישהו מהצוות לדעת! אז או שכולם מקטינים ראש או שבאמת יש פה חוסר בידע בסיסי ביותר?
    נכנסים למופע, וכמובן שלא מרשים להכניס אוכל, שתייה ואפילו מים. ברור שהדבר הבא יהיה מתחם אוכל שיעשוק את כולנו במחירים. אבל מי ציפה לשוד שכזה?! 20 שח לגלידה אמריקאית, 25 שח לנקניקיה קטנה בלחמנייה קטנה והשיא – 12 שח לכוס חד פעמית של פפסי מקס – מלאה עד החצי בקרח כמובן. אין לכם גבולות לרדיפת בצע? אין לכם בושה? היחידים שניתן לציין לשבח זה מוכרי הפיצה שגבו 30 שח למגש סביר ומשביע.
    במהלך כל ההופעה אנשים עמדו באזור שהוקדש כולו לישיבה. 600-700 שח לכרטיס כדי שנוכל לשבת מבלי שיסתירו לנו, ועדין יש חוצפנים שעושים מה שהם רוצים. איפה הסדרנים? איפה ההפקה? מה דעתכם לעשות משהו בנידון ולעבוד עבור הכסף ששולם לכם? ואולי הגרוע מכל – המעשנים שלא אכפת להם מאף אחד מלבדם. אז מה אם הקהל שלידם נחנק, אז מה אם מריה קארי בעצמה מבקשת אינספור פעמים להפסיק לעשן כי זה מפריע לה להופיע ולשיר?! אנשים אנוכיים וחסרי תרבות וחינוך שכנראה הם הסיבה לכך שמריה היתה צריכה לרדת מהבמה מספר פעמים ואפילו לא הצליחה לעלות שוב בשביל הדרן. למה צריך להתחנן לפני קהל המעשנים לערב נטול עשן? באותה נחישות שהצליחו ההפקה למנוע חדירת מזון למתחם, כך היו צריכים למנוע חדירת סיגריות למתחם.. חשבתי שיש חוק נגד זה, לא?! על זה ראוי שההפקה תיקנס!
    בסיום ההופעה אפשר לראות הררי זבל לאורכו ולרוחבו של המתחם כולו. כבר לא ידוע על מי לשים את האשמה.. האם על הקהל הברברי שלא יודע לנקות אחריו? (אפילו בעל חיים מנקים אחרי הזוהמה שלהם) או את ההפקה שאת שני פחי הזבל היחידים הציבה בשני קצוותיו של המתחם?
    ואיך אפשר שלא להזכיר את הפקקים בסיום הערב המופלא הזה? זה כנראה היה השיא! באחת עשרה וחצי הסתיימה ההופעה ובשעה רבע לשתיים לפנות בוקר, יותר משעתיים אחרי כן, מצאנו את עצמינו עדין תקועים בפקק ביציאה מהמתחם. תודה לך עירית ראשון לציון שהחלטת לבצע עבודות תשתית דווקא באותו ערב! תודה לכם הפקה נכבדת, שוטרים וסדרנים שהפניתם אותנו דווקא ליציאה לכיוון יס פלאנט כאשר היציאה מהצד השני היתה פנויה לחלוטין!!! על היציאה השניה גילינו במקרה מאדם טוב שנתן עצה טובה. יצאנו מהמתחם בשתיים בזמן ששיירה שלמה של מכוניות עדיין תקועה בפקק לכיוון יס פלאנט.
    לא הרבה אמנים מגיעים לארץ, חלקם מסיבות פוליטיות וחלקם מסיבות אחרות. אחרי הפקקים והעישון, אם אני הייתי במקומה של מריה קארי – לעולם לא הייתי חוזר לכאן. זה יפה מצידה שהסכימה להמשיך בהופעה לאחר כל הזלזול שהופגן כלפיה. כשאמן בסדר גודל בינלאומי מגיע אלינו, תנו כבוד, תנסו להנעים את זמנו ולא להתנהג כמו הישראלי המכוער המצוייר בידי התקשורת הבינלאומית. לצוות ההפקה, לעיריה המארחת, לכוחות הבטחון ולקהל יש אחריות, כל אחד בחלקו, אז תפסיקו להקטין ראש ותתחילו לפעול!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות