משה כורסיה ואוהב גבעתי - הגיבורים של יולי

הגיבורים של יולי

משה כורסיה ואוהב גבעתי

מילים ולחן : קארין קצב, אוהב גבעתי, יאיר לוי ושלומי זיידרמן עיבוד והפקה מוזיקלית: יאיר לוי
4.5/5

הראפ הזה מגיע בימים שעם שלם נמצא בסוג של כאוס, שמן הסתם אינו "מקדם" את שירי הטראומה של אנשים צעירים שנותרו שרוטים עמוק בגלל המלחמה ההיא. משה כורסיה ואוהב גבעתי מספרים בהתרגשות סיפור, שחוזר על עצמו אמל קבוצות צעירים רבות שהשאירו חברים מתים בשדה הקרב, ועכשיו לאורך חייהם נושאים בקרבם את המשקל הכבד של הזיכרון. יש כאן מסלול שקטע דרך לחיים –  אצל המתים, ושיבש  אצל חבריהם את חייהם לעד.
3:43 דקות של סיפור שמתאר מסלול שעברו  מאז הארועים הקשים, שתמיד נמצאים ברקע: החזרה הביתה מהצבא, חו"ל, הזיכרון שאינו מרפה, החיים שממשיכים, הכאב שמתעצם.
הפזמון המלודי מדבר על אור של יום עולה, אבל זהו אור שמואפל ע"י הכאב ואף מעצים אותו: בחלק השני של השיר, הזמר נסחף אל תוך מערבולת הטראומה והחרדה, השירה הופכת סוערת עד כדי שמיעת הנשימות. הכל חוזר ובעוצמות.
יש כאן שילוב אפקטיבי של ראפ, פופ ונגיעות מזרחיות שהופך את השיר לצילום רנטגן אמיתי של מי שחוו את הארועים ונותרו עם צלקות נפש גדולות. "הגיבורים של יולי" הוא מסמך מוסיקלי חשוב מאין כמוהו, כחלק ממורשת הקרב של המ קום בו אנו חיים.

**** " אוהב גבעתי:"התגייסתי לפני כשש שנים לקורס חובלים בחיל הים. בסיום הקורס הוצבתי כסגן קצין תקיפה בשייטת הסטי"לים, שייטת 3. לאחר סיום קורס מ.פ ביצעתי תפקיד של כשנה וחצי כמפקד מחלקת תקיפה בשייטת 3, תפקיד אותו סיימתי זה עתה.  מתוקף תפקידי, שהיה מבצעי ועמוס מאוד, כמעט ולא עסקתי במוזיקה מלבד כתיבה למגירה.
בגיל 17 הוצאתי את אלבומי הראשון – ניגודים – שירים שעסקו בתהיות על מהות הקיום ומקומו של האדם בעולם, מתוכם יצא "מעבד את זה" כסינגל לרדיו.  העיסוק במוזיקה ליווה אותי עד ליום הגיוס.
"בסוף שנת 2018 פנתה אליי הלל שוע, לשעבר מש"קית נפגעים בגולני בבקשה לקחת טקסט שנכתב ע"י קארין קצב ולסיפר את סיפורו של לוחם שחזר ממבצע 'צוק איתן', שם איבד את חבריו, ואת חייו כפי שהכיר אותם קודם. צללתי לתוך הטקסט, ומצאתי בו עולם שלם – כאב, אובדן, כמיהה לסגירת מעגל, החלמה, פחדים, חרטה, שריטה, חלומות ותקווה.
"אני מאמין שבנוסף להנצחת ששת הלוחמים שנהרגו במבצע ועליהם הוא נכתב, השיר מספר את סיפורם של אלו שנשארו בחיים. אלו שדמותם נשארת בצללים. אלו שמשחזרים יום יום את מה שהיה, והזיכרון חי איתם כמו היה כאן בהווה, גם לאחר שעברו מספר שנים מהאירוע".

מחר נוריד את הווסט והקרמי/ נניף דגלים/ מחר נדחיק את האמת/ ואז נשמע שקרים
נזדכה על הציוד, נראה שם כמו ציור/ כשנלך שוב על החוף יחפים/ הסיגריה של אחרי, ותחושת הביטחון/ ממלא את הריאות בעשן של ניצחון
חוזר לעיר הישנה/ מבנים גבהו, רכבים נוסעים/ וכלום לא השתנה/ גם לא החיבוק של אמא, הקול של אבא/ ריחות בבית שחודרים אליך פנימה
אז איך היה, שואל אחיך/ כי ההורים מפחדים לשאול/ תן לשים שניה את התיק בחדר/ נכנס לחדר, יותר נקי משהשארתי
סוף סוף מתקלח, כאילו שנים לא התקלחתי/ נכנס למיטה ולא נרדם
חצי שנה אחרי זה עם הצוות שלי באמסטרדם/ מכיר נשים, מפיל ראשים/ הכי חזק שרק ידעתי
לא אוכל להשתחרר מהכאב שכך עזבתי/ מדמיין את מילותייך שזורמות לתוך תוכי/ עשה מה שצריך כדי לשכוח אותי
אור של יום עולה/ הלב בוכה/ ושוב חוזר/ כל מה שעברנו/ כל מה שחלמנו
מחר אני אראה את חברה שלך מתחת לחופה/ וגם יהיו לה ילדים יפים כמוך/ שאולי לא יגדלו למלחמות, בצל הזכרונות
איך חלק בשקט וחלק לא/ לילה חשוך שטוף אימה/ צוות שפוף בגוף נראה/ בעיניים של כולם שהם צורחים בנשמה
פנימה, לא משנה מה שהיה עכשיו הולכים קדימה/ שתיקה שלא נשכחת, צעדנו בחולות/ זיעה קרה בלילה, עשן מהגגות
עשן בחדרים, עשן מהרגליים/ האש תשרוף הכול, הוא לא יראה שמיים/ תסתכל לי בעיניים, תירה בחזרה
עד היום אני לא שוכח את המילים שלך/ אני לא אשכח לעולם את הגיבורים של יולי/ הם עומדים שם מולי
ואני לבדי במיטה/ שוכב באדמה ולא נרדם
אור של יום עולה/ הלב בוכה/ ושוב חוזר/ כל מה שעברנו/ כל מה שחלמנו
שחר אוחז בלי/ פז רץ בין הבתים/ יובל מופיע, ותוך דקה הוא נעלם/ שחר מפציע/ וליעד עומד שם, מביט בו בעיניי ים
ואני לא נרדם

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות