מפלצות התהילה

משינה

אן.אם.סי
4/5

השם "מפלצות התהילה" אינו מתקשר לתכנים של האלבום שנחשב לאחד היותר נועזים של משינה לזמנו, אוריינטציה של רוק אמריקני סיאטלי גאראג'י. סיינס פיקשן, עולם אגדות ביזארי והזוי, יוצא מהמציאות המאכזבת. אלבום של תהיות והזיות. שירים על מצוקות ויאוש, ניסיון להגיע למקום אחר ביקום. לא הכי ממוקד.

קריין אומר: "בתוך חלל כל כך אטום של אינפורמציה שנובעת מכלום ישנו מגוון כל-כך רחב של ביליוני חלקיקים מחוץ למרכב". בקטע השני – גרסת רוק מערבונים סוערת ל"שלומית בונה סוכה" של נעמי שמר. למה? – ככה.

שיר ראשון, ביזאר: "את באה לבקר": "מכוכב שמרוחק אלפי שנות אור/וזמן נמחק את באה לבקר את באה לבקר/ברחוב ההוא בירידה לקחת אותי בירידה/אימך גבוה בשמיים/אביך על פני האדמה/אביך על פני האדמה/אביך על פני האדמה/אביך על פני האדמה/אז קחי אותי לקרקעית/הכי גבוה שאני יכול

הגדרות? הבי מטאל, הצליל הסיאטלי של התשעים. משינה הייתה תמיד להקה סופגת השפעות, "מדנס" כיכבה אצלה, והנה נגיעות מעולם הרוק הבועט יותר..
"כן הזמן הזה אבוד אבל לא בשבילי/הוא תלוי על עמוד ולא בגללי/אין מקום אחר אין אחר /במקום שאני גר ישנה אישה/מה אתה מחפש אלי לחשה/אין מקום אחר אין אחר"
שילוב של צליל חשמלי ש"מתפשר" עם מנגינה נוגה ענוגה וקולות, הטון העצוב של שלומי והרמוניות ביץ' בוייז. מהטובים לטעמי של "משינה".
"אני חושב/ולא זוכר לאן/הפרשים רכבו/ובנות הים אינן/האהבה/היא כמו כאב בצד/אני חושב/ולא נזכר מיד/לא נזכר מיד/האלהים/פניו מעל חיוורים/לווה אותי/ביום מן הימים/והאלהים/עולה האור/יורד אל התחתית/אל בנות הים/יורד אל התחתית" ("בנות הים")  רוק מידטמפו הזוי, פסיכודלי, יובל שר מאונפף ומוזר, צליל הגיטרות פסקול דרמטי טוען במתח.
רוק מערבונים מגיע ב"איזה איש": "איזה איש הוא אלוהים קטן/איזה איש הומור של השטן/איזה איש הוא פחד/אלוהים/איזה איש הוא איש אחד בפנים//איזה איש הוא אצבע הגורל/איזה איש הוא קוביות מזל/איזה איש מרכיב ת'מעגל/איזה איש הוא אלוהים בכלל". שיר תהיות על מהויות מגיע ממצוקה, ביצוע מטורלל.

מצוקה אחרת: על קנאה עד מוות ב"אהבת אותי" האינטימי, ויובל שר בטון רווי צער, כואב עד העצמות, מחליף מנוגה לנואש-טירופי. מהשירים היותר הרמוניים בדיסק.
"אישה כזאת חזקה/שאף פעם אני לא יודע/אם היא שלי באמת/אבל שהיא נותנת/אני מת" (אישה") – רוק איטי עמוס דציבלים על ייסוריו של אוהב, אתנחתא של צליל הודי, שממשיכה בזעקות תופת. משינה בשיא הרוק המטאלי הטירופי שלה.
"לילה בעיר לילה בעיר/על העולם שקט דומם/מביט בחלון לא הלכתי לישון/מדליק את הנר יהיה אור אחר/לילה מעל מפיל את הטל/שוכב במיטה שוכב במיטה/מכונס בעצמי בודק שוב את שמי/לילה מעל מפיל את הטל" ("לילה בעיר") צליל מפוחית לוקח לרוק בלוזי חודרני, צליל קודר ואפל שמגיע ממצוקות נפש.
יוצאים מזה לאוטוסטראדת הרוק המהיר של "תתעורר" – שום דבר שמבשר על אור בקצה המנהרה. הבנאדם ממשיך להסתובב בלי כיוון, לא מזהה את סביבתו.
"הארי קריש דם" – רגעים של הקלה מחויכת עם קריצה לביטלס. "מפלצות התהילה" – מנגינה נוסח השדוז הבריטיים, כמעט אנטיקליימקס. "הכל התחיל בנאצר" – התפרעות מוטרפת בבליל מילים סתום ממגרש הכדורגל ועד בוטרוס ראלי (בוטרוס-ע'אלי מדינאי מצרי שכיהן הזמנו כמזכ"ל האו"ם) וסצנות פורנו בגראז'.
אלבום שלוח רסן של הברקות וגם חנטרושים. את "מפלצות התהילה" האולטימטיבי "משינה" עדיין לא עשתה.

 

שירה: יובל בנאי. גיטרה: שלומי ברכה. בס: מייקל בנסון. תופים: איגי דיין. קלידים וסקסופון: אבנר חודורוב.

1.סוף הזמנים 2. שלומית בונה סוכה 3. את באה לבקר 4. אין מקום אחר 5. בנות הים 6. מי שם 7. איזה איש 8. אהבת אותי 9. אשה 10.לילה בעיר 11.תתעורר 12. זה לא יכול להיות ישן 13. הארי קריש דם 14. מפלצות התהילה 15. הכול התחיל בנאצר

משינה – "מפלצות התהילה" הופעת חימום לכריס קורנל, יוני 2009

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן