לפני כמה ימים קיבלתי הזמנה בזו הלשון: "עדי ביטי תגיע ללשכת הגיוס ב-12.2 ב-7:30 בבוקר ותתגייס לצה"ל. את עדי ילוו לבקו"ם משפחתה ובן זוגה דין ב-4 החודשים האחרונים. הנך מוזמן לפגוש את עדי ביטי בבקו"ם לראיונות וצילומים. הגעה בשעה: 7:30 צילומים וראיונות בין 7:45 ל – 8:15".
אם היו לי עוד שתי גבות – הייתי מרים את שתיהן. מצד שני, אין לי ספק שרוב אמצעי התקשורת נכנסו לכוננות. עיתונאים וצלמים כיוונו שעונים להשכמה. הגיוס של כוכבות צעירות לצה"ל הפך טרנד תקשורתי. ראיתי כותרת בנוסח "עדי ביטי ונועה קירל מתגייסות וצה"ל נותן להן קבלת פנים". בהמשך התברר שמה שעבד עם קירל על תקן חיילת ייצוגית של צה"ל, לא עבד עם ביטי. הצבא התנגד לחגיגה התקשורתית. עיתונאים וצלמים – אל תגיעו לבקו"ם ב-12.2 🙂
יכול להיות שזה יעבוד עם אנה זק? על פי אנשיה של זק, היא  דרשה מהצבא לוותר על כל ההטבות וההקלות בשירות, כדי להתגייס כחיילת מן המניין. אתם מבינים:  הגברת הצעירה מעלה דרישות לצה"ל. אל תעשו לי גיוס VIP, אני  מעוניינת להתגייס כמו כולם, ללא הקלות והטבות, כאילו זה ברור, שהיתה צריכה לקבל הנחת מיוחצנת בגיוס.
הבאז חסר פרופרציות. צה"ל פורש שטיחים אדומים לכוכבות בני העשרה, תורם למלחמת יחסי ציבור לא רשמית ביניהן, ומוריד לגובה שטיח את השיח הציבורי. אומנות שמומנות. תוכניות הרכילות מגיעות לבקו"ם לחגוג.
הגיוס של קירל הגיע עד למגזין המוסיקה האמריקני הנפוץ והמבוקש – "בילבורד", שיצא בכתבה על גיוסן של כוכבת הפופ המקומית. גם כאן מדובר בפזילה מכוונת של קירל לקריירה בינלאומית. בכתבה הסבירה קירל את המניע שהוביל אותה להתגייס: "יש לי השפעה רבה על בני הנוער, וחשוב לי לעודד אותם להתגייס".  לפי ה"בילבורד" – קירל היא שהכתיבה את המהלך.
מה קורה כאן? צה"ל משמש אמצעי קידום ויחסי הציבור של הכוכבות המדוברות, מטה שכם לרעש התקשורתי במכוון או שלא במכוון, וכולם חוגגים. לא מדובר באמנים שמתגייסים לצה"ל וזקוקים לסיוע בשל כישוריהם האומנותיים היחודיים, אלא בקמפיינים מיוחצנים של עלמות יפות, שמקדמים קריירות של זמרות, ומנצלים את הגיוס לצה"ל לחשיפה מקדמת, להבדיל מהסיבה האמיתית לשמה מתגייסים כאן לצבא.
הגיעה השעה שצה"ל יסגור את שערי הבקו"ם בפני התקשורת, יקפל את השטיחים האדומים ויבטל את כל הנחות הסלבס. למה מגיעה לכוכבות המתוקשרות העדפה על פני מתגייסות פשוטות העם?