נופר סלמאן מתבכיינת על אהבה נכזבת. איך עוצרים את הזמן בזמן שהעולם נעצר. את הדמעות החביאה ב … כספת. למה ככה זה נגמר – דווקא כשהתחיל הגשם. נו טוב, אם טרגי – אז עם כל האלמנטים המייסרים.
השיר אינו חריג במסכת הלא מסתיימת של שירי קינה על אהבה ואובדנה. הטקסטים משכפלים את עצמם, כי הסיטואציות מייצרות תסכולים דומים, קנאה, דכדוך. משכפלים גם שימוש בשפע "תגיד, תגיד", וגם הטבע (גשם, שקיעות) משתתף בצורה הכי בנלית במפח הנפש.
נופר סלמאן אינה שונה בשיר הזה. לזכותה יאמר כי סלסול הכאב בוקע ממקומות שמתחת למיתרים, חדור בכאב מדמם. עדיין – לא מצליח להתביית על בלדות האהבה ושברונה הממוחזרות האלו, גם אם הן מושרות בטונים משדרי צער עמוק.
נופר סלמאן העולם נעצר במאי – מאור זגורי צלם – איציק פורטל
תגיד לי איך עוצרים פה את הזמן/ ואיפה משיגים כאן שקט/ העולם שלי כבר נעצר/ ורק אתה ממשיך ללכת
כמה שאיתך היה לי חם/ אבל גם שמש לפעמיים שורפת/ השארתי את הלב על השולחן/ את הדמעות החבאתי בכספת
למה שוב אותה שיחה/ לא מתנתקת כמו שנפתחה/ למה ככה אהבה
למה ככה זה נגמר/ דווקא שהתחיל לרדת גשם/ תמיד אהבת שהיה לי קר/ שתיהיה לך סיבה לגשת
לחמם לי את הנשמה/ גם בימים שאין סיבה מוצדקת/ עכשיו הלכת וכבר מאוחר
אבל גם ככה אני לא נרדמת / למה ככה זה נגמר
תגיד שלא מצאת בית חם/ רק בסלון שלי פרקת עצב/ ועדיף לי קצת כאב עכשיו/ מאשר שתישאר צלקת
זוכר שעות שלמות שם מול הים/ איך שחיכינו לשקיעות בגשם/ צללנו לשיחות עמוק בזמן
איך הגלים שטפו את כל הדרך..
למה שוב אותה שיחה/ לא מתנתקת כמו שנפתחה/ למה ככה אהבה
למה ככה זה נגמר/ דווקא שהתחיל לרדת גשם/ תמיד אהבת שהיה לי קר/ שתיהיה לך סיבה לגשת
לחמם לי את הנשמה/ גם בימים שאין סיבה מוצדקת/ עכשיו הלכת וכבר מאוחר
אבל גם ככה אני לא נרדמת/ למה ככה זה נגמר
זה נגמר עוד לפני שהספקתי לומר/ שהיית הכל ונשאר טעם מר ממך/ לא בגללי לא בגללך
זה הזמן שעצר אתה רואה זאת תקופה/ שהכל פה תקוע ביני לבינך מלחמה/ רק שאלתי שאלה
