נורית גלרון 2 צילום מרגלית חרסונסקי

נורית גלרון – המיסטיקנים הסינים

נורית גלרון

מילים ולחן: שלמה ארצי עיבוד והפקה: גיא וינגרטן
4/5

מיסטיקנים סינים לקראת החגים? אולי מפני שאין כבר במי להאמין, והימים הנוראים הם הזמן לברר מה צפוי לנו בשמיים. שלמה ארצי חשב פחות "מיסטיקנים" ויותר על "החיים" – זוגיות של הווה מול זיכרונות העבר בהיבט נוסטלגי. עכשיו: "אנחנו חיים את חיינו/ למשל בלי הסברים רק לקבל ולתת" לעומת העבר: "היו אלה חיים טובים".
מדוע השיר הזה עכשיו? נובמבר בפתח, שוב נופלים העלים, העתיד כהרגלו מעורפל, מעט חשבון נפש, מה גם שאין מי יודע יבול של שירים חדשים בעלי תובנות על החיים. פרט לכך: אצל נורית גלרון מנשבת רוח אנפלאגד ג'אזית חדשה ונעימה. גם היא וגם אני יודעים שלעם ישראל אין סבלנות ללמוד שירים חדשים. תנו להם מזון מוכר, קלאסיקות. זה עובד, במיוחד בהופעות.
אני בעד עיבודים חדשים לשירים מוכרים, כשהם מאירים אותם באור חדש. כבר כתבתי על מופע האנפלאגד ("מג'אז ועד עכשיו") שלה: יש זמרים וזמרות יחידים ומיוחדים, תקראו להם "זמרים של רפרטואר", שאינם חייבים "לחדש". הם קיימים לא רק בזכות אורכה, רוחבה ועומקה של רשימת השירים שלהם, אלא בזכות היכולת שלהם להתחדש. נורית גלרון היא זמרת מצוינת שמתחדשת. גלרון אינה מחפשת להתעדכן בכוח. היא משרטטת קווי תחושה, שמספרים מחדש את סיפורי השירים שלה. ואם חיפשתם גם ערך מוסף בביצוע הלייב הזה, זה העיבוד הקצבי הג'אזי – הסווינג הזה לפסנתר ולסקסופון שהולם את מידותיה. לא מטמורפוזה, אבל – הוציאה את השיר לאוורור.

נורית גלרון – שירה, גיא ויינגרטן – פסנתר ועיבודים, גלעד אפרת – קונטרבס, עופר פלד-סקסופון, טל כהן-תופים.

ועכשיו זה הזמן לדעת כבר מה / צפוי לנו מהשמיים / גם יודעת יותר טוב למה התכוונה / זאת שאמרה שהחכמה היא כמו מים / ונדמה שנהיינו, בלית ברירה / יותר ויותר קרובים / אנחנו כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים
ולאור הדברים הפשוטים באמת / אנחנו חיים את חיינו / למשל בלי הסברים רק לקבל ולתת / זה לא קל אבל מה יש עוד בינינו? / אני נזכרת לפעמים הילדות שהייתה / לפני זמן המחשב וההיי טק / על פסי הרכבת מחכה לקטר / וכשהוא בא הכל צועק
כן, היו אלה חיים טובים / כמו שאומרים האופטימים / ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים / המיסטיקנים הסינים / ואולי אלה חיים גדולים / הרי חיינו אותם בטירוף / תסתכל עלינו ותראה / קצת שמח, קצת עצוב
וכשאני שוב לובשת שמלה לבנה / אתה שואל מה קרה לך ולנו / הרי פעם לבשת את אותה השמלה
בנובמבר כשהתחתנו / כן ברור לי שאתה רוצה לפעמים / לחזור אל הדברים שהיו / גם אני רוצה אל אותם הימים / בגלל אותו הדבר בדיוק
כן, היו אלה חיים…
ועכשיו אל תדבר רק תבוא אלי / בשקט בשקט בחדר / כמו שני חברים שאבדו בחלל / שים לב כבר שוב אמצע נובמבר / שוב נופלים העלים – זה הזמן השקט / מה צפוי לנו מחר לא נדע / אתה עוטף אותי בחום ורוקד / ומעביר לנו עוד דף
כן, היו אלה חיים…

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות