כשנינט היתה בדרך לאלבום ראשון. סינגל ראשון., שנת 2006. אז הרגש עוד רץ לפניה באוריינטציה של הכוכב הנולד. כמה רגשני-יותר, כמה דרמטי-יותר, ככה טוב-יותר. אצלה – תן לה שיר מתאים, ומיתרי הרגש יפעילו את מיתרי הקול.
קולה הדואב – משדר כניעות, יושבת ומחכה שעות, כי כשהוא לידה הכול יותר טוב. אבל הכניעות הצנועה תהפוך מלודרמה.
מה קורה כשהוא לידה? בהתחלה "זה נרגע" אחר-כך "כשאתה כאן אני מקיאה את כל מה שבלעתי" (?), וגם "מנקה את הבוץ שיבש עלי" (?), "פחות משתוללת כמו חיה פצועה" (?) או-הא! גפן, נסחפת.
קולה הדואב הופך דרמטי-נואש. מנין כול המטען הטראגי-דרמטי הזה, למה להעמיס על הנערה התמה מה-זה מטענים רגשיים כאלה? מבחינתה – יופי-יופי, היא זקוקה לשירי רגש שגורמים לה לנסוק, שיטת כוכב-נולד, מלודי להפליא, מתחיל כינורות, מתחבר לחשמליות. והיא יודעת ללחוץ על מיתרי הקול. לשיר "מהלב". פסגת הרגש, אבל האם הכול זה רגש-רגש-רגש? אז כן, ואני מאמין שבביצוע הזה יש קורלציה בין לב וקול. נינט שרה מאזור המפגש.
כשאתה כאן
מנקה את הבוץ שיבש עלי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך
אני יושבת ומחכה שעות
וכשאתה כאן אז פחות
כשאתה כאן אז פחות
אני משתוללת
כמו חיה פצועה
וכשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן
אני מקיאה את כל מה שבלעתי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך
אני יושבת ומחכה…
4 תגובות
סינגל מדהים כי נינט מדהימה וכל מילה נוספת מיותרת
הסינגל הזה פשוט מדהים מרגש מביא אותך לידי דמעות
אביב גפן במיטבו כמו שרק הוא יודע.
שיר משעמם. מילים שרוצות להיות מיוחדות אך הופכות עם לחן מטופש, למילים מוזרות עד תמוהות.
סינגל גרוע לנינט טייב. איפה אביב גפן האיכותי?
שיר יפה מאוד, כל שמיעה הוא יותר יפה.