"כל שנה בסתיו גיורא" הוא שיר מצמרר, שנעמי שמר כתבה על סגן גיורא שהם ז"ל, שנמנה עם הכוח שחצה את התעלה לעברה המערבי, והגיע עם הכוחות הפורצים עד למבואות פאיד. שם, ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973) נפגע ונהרג. השיר הוא הספד לכל הגיוראים ומיטב הבנים הנופלים שלא ישובו עוד.
זוהי נעמי שמר שכותבת מתוך היכרות קרובה עם הנופלים, ממש כמו ב"אנחנו שנינו מאותו הכפר". לא רק השם גיורא מופיע בשיר: "טוביה מגדל עדיין איריסים שחורים ונדירים" מתייחס לטוביה קושניר חוקר אירוסים ארץ ישראלי, שנפל במלחמת העצמאות כחלק משיירת הל"ה. יחיעם הוא יחיעם וייץ משיירת יחיעם שנהרג בגליל במלחמת השחרור.
מוטיבים בולטים: שמר, כמו ברבים משיריה, משתמשת בשיר בפסוקים מהמקרא. "אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי" (תהילים מזמור קכא פסוק א'), עוד מוטיב: הטבע ש"משתתף" בצערה. שימוש בפרחים (שושנים, איריסים שחורים) במשמעות הכי אירונית. מול הדימוי של פריחה ויפי הארץ – שושנים נערפות ע"י רוח מטורפת, במשמעות האכזרית של הוצאה להורג.
המוסיקאי עודד זהבי אמר על נעמי שמר: "לנעמי שמר הייתה תחושה של זמרת ייצוגית, שצריכה לייצג את הדבר שקורה כאן, כמהה לאיזושהי ישראליות, שבעיני היא ישראליות אוטופית. אם ב"אנחנו שנינו מאותו הכפר", שמר הייתה מחויבת לאתוס ישראלי של גבורה (מוות=גבורה) אחרי מלחמת יום הכיפורים, היא כבר העזה לשאול שאלות של – איפה כל האנשים הטובים, ומה קרה פה. ב"כל שנה בסתיו גיורא" נשמעת זעקתה הפנימית. השימוש ב"אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי" הוא זעקה שלא נשמעה אצל שמר עד אז, והיא כמו מקרבת אותה להתגלמות המושג – "משוררת לאומית".
שיר שמציג את סוד קסמה המופלא של נעמי שמר בחיבור המדויק בין מילים ללחן, שכמו ירדו אל העולם שלובים זה בזה.
בכל שנה בסתיו גיורא / הרוח המטורפת בגני / עורפת את מיטב השושנים
בכל שנה / בכל שנה בסתיו גיורא / אשא עיני אל ההרים /מאין יבוא עזרי / בכל שנה
בכל שנה בסתיו / בכל שנה בסתיו/ אתה אינך לבד גיורא
כי במקום שבו אתה שוכן / שוכנים החסד והחן
ושם יחיעם עוד שר לו ומריע / טוביה מגדל עדיין איריסים שחורים ונדירים
ושם אתה / ושם המון הצעירים / אשר אמרתי כי מהם יבוא עזרי
בכל שנה בסתיו / בכל שנה בסתיו
בכל שנה בסתיו גיורא / אני שואלת את נפשי / מתי איתכם לשכון אבוא
ונח ליבי ממכאובו / אבל בכל שנה גיורא / הרוח המטורפת בגני / עורפת את מיטב השושנים / בכל שנה
בכל שנה בסתיו / בכל שנה בסתיו
תגובה אחת
אין לי צורך שתגובתי תופיע, רק רציתי להעיר שיחיעם וייץ המוזכר בשיר נהרג בליל הגשרים ב 1946. קיבוץ יחיעם נקרא על שמו ושיירת יחיעם (עם בן עמי פכטר) שנסה לסייע לו במלחמת השחרור היתה שנתיים לאחר מותו של וייץ.