עוד מכתב אהבה נדוש של מאהב מתבכיין מז'אנר הגברים בוכים בלילה? על הנייר שחור על לבן, נתיב נשמע הכי בנלי שבעולם. צורת ההבעה המוזיקלית משנה עניין. הלך הרוח המדוכדך מגיע בצורת שירה צפופה מאוד, שחלקה מדוברת בסגנון ראפ – על פס קול מלודי בהיר. השיר נשמע כמו שתי וערב של מילים ומנגינה. המילים כמו מושחלות למנגינה, הטון המונטוני האפור משרה הלך רוח של דכדוך העובר כחוט השני לאורך השיר.
נתיב נמצא לגמרי בתוך עצבות שנוגעת בדיכאון, וגם אם המילים נשמעות שגרתיות ולא מקוריות, עדיין הטון וצורת ההבעה הופכים את התחושה למעין תפילה אותנטית. הביצוע – רבגוני מהנמוך לגבוה, ניואנסים קוליים יפים, העיבוד – עקב בצד אגודל, מוביל בקצב איטי על פסקול מלנכולי.
שוב פעם, אין טעם, מה נהיה מאיתנו/ כל הדברים שאמרנו, למה בדיוק השתנינו
שוב קם, מטומטם, מה יבוא עוד עלינו/ אני רואה שטעינו, אז מה בעצם עשינו
לא יכול יותר להתעמק רק בך/ מרגיש שמתפוצץ לי החזה
כל פעם שרבים אני סולח, את תקועה ואני זה שמנסה
לבוא אלייך, לומר לך כמה/ שקשה לי בלעדייך, אני לא אני
אבל קשה להירדם אם אני לא איתך/ אני לא יודע מה קורה לי, לא
איפה את, אני לא יכול לקחת את זה/ איפה את, הלב שלי דופק אני מת
ולמה למה, כל פעם שאני ואת זה ככה, ככה/ איפה את/ הראש שלי תעתועים
לא יודע מה נהיה איתי, אני לא אני/ אני פה משתגע בלי, הנשיקות,
ואיפה כל החיבוקים, בלילה קר, הצד שלך נהיה שלי,/ והתמונות, עושות לי מבטים קרים, המצעים, זה לא מתאים, הראש שלי, תעתועים, אני לא יודע להכיל
די כבר/ שוב שואלת איך אתה/ למה את/ מתעניינת בלי סיבה
האגו/ משתלט על הבמה/ תגידי מה/ איפה את, אני לא יכול לקחת את זה/ איפה את, הלב שלי דופק אני מת
ולמה למה, כל פעם שאני ואת זה ככה, ככה/ איפה את/ הראש שלי תעתועים
אני רואה יותר ברור/ בצבעים לא רק אפור/ מתפלל, שומר על האמונה/ כשהראש תופס שליטה
זה כבר לא כל כך נורא/ מחייך, הכל קורה מסיבה
תגובה אחת
נתיב אם אתה רואה את זה
אני אשמח לדבר איתך
Rebecca