sagiv-cover-b.jpg

סגיב כהן בדרך אלייך

היסחפותו הרומנטית, ליבו המתפעם, אהבתו המתרגשת

3.5/5

מילים שמתאורת היסחפותו הרומנטית, ליבו המתפעם, אהבתו המתרגשת: אנשים נעצרו, השמיים ביקשו, האורות צעקו, ההדים שאגו, היקום עמד לצידו. והוא? קבל עם ועולם מתרגש ומשתאה – מתמכר לכאב שלאחר עזיבתה. הזמן אינו פועל לטובתו, מוחק את עקבותיה. וכל שנותר זה לבכות את הסיטואציה – "כמה נשאר לי להתגלגל בדרך אלייך?
סוג הטקסטים שמשאירני קריר . לא בטוח שהייתי מעביר בסדנה ליוצרים למתחילים. כל הנרגשות מנופחת הרגש, ההיסחפות המיופייפת שאינה נשמעת אישית, בטח לא אותנטית. מצד שני, סגיב כהן – יפה קול, נעים-זמירות,  הלחין לחן מעוגל מחניף אוזן, פורט-מיתר-לב. מתפתח יפה לפסגת הרגש. בטח שהגלגלצ יאהבו. רצוי להתיישר לפי מה שמכתיבים,. המנהל האומנותי של סגיב, גדי גידור יודע  שזוהי הדרך, אחרי הכל יש לו במחלקה עוד אחד מצוין בז'אנר המיינסטרימי הים-תיכוני הזה (צליל חליל מדברי) – קובי אפללו. הסגנון – טון, לחן ועיבוד כמעט  מתועלים לאפיק  הזה. של התרככות לערוצי המיינסטרים רוויי הקיטש.

אנשים נעצרו ורצו דקה לשמוע
המונים נאספו ורצו גם להקשיב
השמים ביקשו ונתנו את הכח
לכל מי שמרגיש וליבו גם רוצה להשיב

האורות צעקו והמנגינה נוסעת
ההדים שאגו נשמעו בכל העיר
וכבר אין לי ספק שעכשיו את יודעת
שאני מכוון רק אלייך את השיר

כל היקום שעומד לצידי בדרך אלייך
חלומות שחלמתי והם נוגעים בי עכשיו
רוצה כבר לקום לפקוח עיניי לראות את פנייך
בחיי אני יודע בראשי להתפרע
כל שנגזר עליי להתגלגל בדרך אלייך

נאחז באוויר ששומע שתיקותייך
ונלחם עם הזמן מנסה משהו לזכור
מתמכר לכאב שבדרך אלייך
הוא מוחק עוד עקב שהשארת מאחור

כל היקום שעומד לצידי בדרך אלייך
חלומות שחלמתי והם נוגעים בי עכשיו
רוצה כבר לקום ולפקוח עיניי ולראות את פנייך
בחיי אני יודע בראשי להתפרע
כל שנגזר עליי להתגלגל בדרך אלייך

כל היקום…
מתי כבר אקום ואפקח את עיניי ואראה את פנייך
בחיי אני יודע בדרכי להתפרע
כמה נשאר לי עוד להתגלגל בדרך אלייך?

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

9 תגובות

  1. אתה יכול לחשוב עד מחר שזה קיטש, אבל יש משהו כ"כ נדיר בקול שלו. משהו חודר ומרגש, שמקפיץ את כל המילים רמה אחת למעלה.
    הז'אנר הים תיכוני ו/או קובי אפללו בפרט הם ממש לא כוס התה שלי, אבל סגיב כהן הוא מסוג האמנים חוצי-הז'אנרים בעיניי.
    פשוט מדהים.

  2. נכון קיטש אבל לא יותר קיטש משאר הזמרים המיזרחים צרך לשפוט לפי הזאנר חרסונסקי אתה כניראה לא אוהב מזרחית באופן כללי לכן כל זמרי הזאנר מקבלים אצלך ביקורות שלילית חבל!

  3. קודם כל השיר מקסים וסוחף לטעמי ואם יורשה לי אני מבינה את הטקסט קצת אחרת: בדרך אל ההגשמה העצמית הוא חווה דברים נפלאים שמחזקים אותו, הוא מרגיש את היעד,הוא מבין שהוא בדרך אבל עדיין לא נוגע, בכל פעם שנדמה לו שהוא מגיע- היעד נעלם והוא חש מן כאב ממכר שמניע אותו הלאה בדרך אליה, כמה נשאר לו עוד להתגלגל בדרך אליה? מעולם לא פגש בה לכן לא שייכת כאן "עזיבתה"…סגיב כהן הוא יוצר עם עומק שמעביר תמיד מסר "לכל מי שמרגיש וליבו גם רוצה להשיב" וזאת אני יודעת מהכרות רבת שירים עם הטקסטים של סגיב כהן.(מושיקו כדאי שתבדוק את עצמך לפני שאתה מבטל בבוטות על מנת להעליב.)

  4. איזה קיטש ואיזה נעליים. סגיב כהן כותב ושר מהלב והוא זמר מיוחד במינו עם קול וכתיבה מעולים. הוא מתעלה על כל הזמרים בארץ. הוא מושלם.

  5. קלישאה נוראית. אם אצל קובי אפללו, שהזכרת יוסי, יש קול פנינים ייחודי ויכולת הלחנה לא מבוטלת, הרי שלזמר הזה אין קול יפה או טוב יותר מיוצא כוכב נולד ממוצע והכתיבה שלו היא אוסף חירטוטים המתיימר להיות מעל הים-תיכוני, אבל נופל בין הכסאות- לא איכות ולא להיט. טוב יעשה גדי גידור אם ישים עצמו בהסגר של קבלת החלטות, מאחר והחתמת האומנים שלו היא חוסר אחריות כלכלית ואומנותית. גם קובי אפללו לא חזק עד כדי כך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן