עיון ביקורת

Happy Birthday, סטיבי וונדר! (סטיבי וונדר בן 70, מאי 2020)

מה נשמע, מוסיקה, מוסיקה סול ריתם-נ'-בלוז, מיוחד

Happy Birthday  מאת סטיבי וונדר, ראה אור ב-1981 בחברת מוטאון,  היה חלק מהקמפיין למען הכרה ביום הולדתו של המנהיג האפרו-אמריקאי מרטין לותר קינג כחג לאומי בארצות הברית. מאז עברו 39 שנים, ואני מאזין לשיר כדי לחגוג בהתרגשות אמיתית עם האיש שריגש אותי כמעט עם כל שיר חדש שלו בשנות השבעים. הקלישאה פס הקול של חיי – מדויקת.
נחזיר את מחוגי הזמן 57 שנים לאחור: כשהוא לובש ז'קט בהיר, מכנסיים כהים ומשקפי שמש, הנער בן ה -12 מובא אל במת תיאטרון אפולו המיתולוגי בהארלם. הוא נלקח לשבת על כיסא, המיקרופון מותאם לגובהו, ותופי בונגו בקרבתו.
השנה היא 1963, אולם כמעט אף אחד מיושבי האולם אינו יודע מי הוא "Little Stevie Wonder" עד לרגע שחברת התקליטים שלו, Motown Records, ה ציגה אותו. אצבעותיו עפו ללא מאמץ מעל  תופי הבונגו, והוא נראה תמים וגם אבוד משהו בתוך העולם שלו. סטיבי הקטן שר כמה "יה יה "" למיקרופון, ביקש מהקהל למחוא כפיים, לרקוע ברגליהם, לקפוץ מעלה ומטה, או לעשות כל מה שהם רוצים לעשות. הבונגו הוחלף במפוחית, והנער מלווה בביג בנד, עורר את הקהל להתלהב. "אצבעות" ("Fingertips") הוא הסינגל הראשון שהציג הצעיר בן ה -12 ב מיד לאחר הופעתו של מרווין גיי. הוא הפך ללהיט הראשון של סטיבי וונדר – ושל מוטאון – במצעד האמריקני.
ילדים כוכבים רבים רבים מתפרקים תחת עומס התהילה המוקדמת. זה לא קרה לסטיבי וונדר: נראה כי הביוגרפיה שלו היא התוצאה הטבעית של גאונותו. גם יכולותיו המוסיקליות וגם הקריירה שלו היו באמת בחזקת פלא.
סטיבוולנד הארדוויי ג'ודקינס (Stevland Hardaway Judkins ) נולד שישה שבועות בטרם עת, ב- 13 במאי 1950, בסגינאו, מישיגן. הוא קיבל חמצן באינקובטור, אך רמת החימצון הייתה גבוהה מדי. כתוצאה לרשתית העיניים התנתקה עוד לפני שהצליח אפילו לקבל הצצה לסביבתו.
התינוק סטיוולנד, השלישי מבין שישה ילדים, התעוור. כאשר סטיבלנד היה בן ארבע, אמו עזבה את אביו ועברה מהפרברים עם ילדיה לדטרויט. היא נאבקה לטפל בילדיה ולשרוד. לעיתים לא היה מספיק כסף לארוחת צהריים.
"אמי תמיד אמרה לי שאני יכול לעשות הכל כל עוד אני נזהר", סטוולנד סיפר על ילדותו ואופיו הסקרני. הוא עצמו מעולם לא ראה בעיוורונו נכות. הוא טיפס על עצים ורכב על אופניים. אולי בצורה אינטנסיבית יותר מילדים אחרים.
הוא ספג הרבה מוסיקה, בילה שעות בהאזנה לרדיו, ובהמשך, דבק לרמקולים של הטלוויזיה. הוא היה דופק על סירים ומחבתות, ולימד את עצמו כל כלי שהוא יכול היה לשים עליו ידים. בגיל תשע ניגן בתופי בונגו, מפוחית, בס ופסנתר.
הוא החל להופיע כזמר סולו בקהילה בכנסייה, ואז תפס את תשומת ליבו של חבר להקת Miracles שהכיר לו את חברת Motown Records, שנוסדה בשנת 1959, הלייבל העצמאי שהפך לענק מוזיקת נשמה וריתם נ' בלוז של אמנים אפרו-אמריקאים. עבור מייסד מוטאון ברי גורדי, הילד העיוור הקטן עם המפוחית היה נס. הוא חתם אותו בשם "סטיבי וונדר הקטן" ושילם את שכר הלימוד עבורו ללימודים בבית ספר פרטי לעיוורים.
עוד לא ממש בן 16, קולו השתנה, וסטיבי וונדר מגיע למצעדים שם "Uptight". שנה לאחר מכן יוצא "I Was Made to Love Her" . בגיל 18 וונדר כבר מתייצב עבביטחון במוטאון, מלחין אלבומים חדשים וסינגלים בעצמו ומטביע את חותמו על העיבודים, כולל שיר האהבה הנצחי "For Once in My Life". בהמשך הוא מקים לייבל עצמאי, Black Bull Music, ומעדיף לעשות הכל בעצמו: הלחנה, שירה, נגינה בכל כלי נגינה, הקלטה והפקה. הרבגוניות הרב-כישרונית שלו הפכה אותו כבר אז לאגדה.

For Once In My Life

שנות השבעים היו עשור פורץ דרך עבורו, בהן יצר למעשה את מפעל חייו ואת מורשתו המוזיקלית. שלושה אלבומים יוצאי דופן יצאו ברצף מהיר:Talking Book בשנת 1972, Innervisions ב- 1973 ו-Songs in the Key of Life בשנת 1976. השירים שנשארו להיטים נצחיים "אמונות טפלות" (Superstition), "לחיות למען החיים בעיר ( "Living for the City" ) "ו"האם היא לא יפה?" (Isn't She Lovely?) וונדר הוצף בפרסים במהלך אותה תקופה, כולל 14 פרסי גראמי.
גיבור האפרו-אמריקאים: וונדר היה זה שנטע תחושת ביטחון עצמי אצל מוזיקאים אפרו-אמריקאים, צריך עם זאת להדגיש, כי הגאונות המוזיקלית שלו גברה על מחסומים חברתיים וגם מקצועים. מוזיקאים לבנים כמו ג'ון לנון, אריק קלפטון וברברה סטרייסנד ראו כבוד לעבוד איתו ולבצע את יצירותיו.
וונדר הטיף לזכויות האזרח ומחה על האפרטהייד. "לחיות למען העיר", למשל, עוסק בעוני ובחוסר ההזדמנות בקרב אפרו-אמריקאים רבים. העיתון הבריטי "הגרדיאן" אף כינה את השיר "פסקול שנות ה -70".

Isn't She Lovely

הוא הקדיש את האוסקר שלו משנת 1985 לשיר "I Just Called to Say I Love You" מפסקול הקומדיה הקולנועית "האישה באדום" לנלסון מנדלה. בשנת 1986 הוא הציג את יום הולדתו של מרטין לותר קינג כחג בארצות הברית ויזם קמפיין לזכויות אדם. את "יום הולדת שמח לך" (Happy Birthday to You) הלחין במיוחד ליום הולדתו של מנדלה.
החל משנת 2009 הוא מונה שגריר השלום של האו"ם. "אני תמיד אופטימי, אבל העולם לא", אמר הזמר לגרדיאן בשנת 2012."הלך הרוח צריך להשתנות. איך יתכן שעדיין אנו צריכים להיאבק בגזענות כיום?"
אבל סטיבי וונדר לא עסק רק בעוול חברתי ובאפליה. מי שהתחתן שלוש פעמים, נולדו לו תשעה ילדים מחמש נשים שונות, גילה עניין ומעורבות במגוון רחב של נושאים, הונע על ידי הרצון להפוך את החיים ואת הייחודיות שלהם לצלילים ומקצבים, כמו האלבום הכפול שהלחין לסרט הדוקומנטרי, "החיים הסודיים של הצמחים" (The Secret Life of Plants) משנת 1979, ויצר פסקול לטבע שהוא עצמו לא יכול היה לראות.
כמוזיקאי מעולם לא הלך לפי תוכנית מסוימת. וונדר הקשיב לתחושת הבטן שלו, לחייו הפנימיים. בין אם תופעות טבע, אהבה או אפליה – שיריו ניחנו תמיד בנשמה נשמעת. "איכשהו אני תמיד לומד להכיר את עצמי דרך המוזיקה שלי. אני שואל את עצמי בכל פעם 'האם כתבתי את זה?'".
שלושה אלבומים של וונדר יצאו בשנות השמונים, אך הם לא הצליחו לשחזר ההצלחה של אלבומי שנות השבעים. וונדר עשה אז הפסקה ארוכה מהקלטת אלבומים נוספים הוא שר בדואט עם מייקל ג'קסון – "רק חברים טובים" ( Just Good Friends) בשנת 1987. הוא הלחין את הפסקול ל – Jungle Fever סרטו של ספייק לי משנת 1991. עבודה של 8 שנים השקיע ביצירת אלבום הסולו הבא שלו, "שיחת שלום" (Conversation Peace) . זה היה אלבומו ה -22 , שיצא בשנת 1995. פערי זמני היציאה בין אלבומיו הלכו וגדלו. אלבומו הבא, A Time to Love, יצא בשנת 2005.
וונדר הופיע לעתים קרובות בטקסי פרסים, בפרידות ממוסיקאים שהלכו לעולמם כמו בהלוויות של מייקל ג'קסון אריתה פרנקלין, או לאחרונה – ביל וויטרס.

המחווה לווייטרס הייתה חלק מהקונצרט One World: Together At Home על רקע מגיפת הקורונה, שבמהלכה ביצעו כוכבים בינלאומיים שונים שיר מהבית. וונדר שר את את אחד מלהיטיו הידועים ביותר של וויתרס -"Lean on Me", וציין שסולידריות יכולה לעזור לנו לעבור את המגיפה: "במהלך תלאות כאלה, עלינו להישען זה על זה", אמר כשהחל לבביצוע השיר.

Happy Birthday

מוסיקה: מוזיקאי בהתגלמותו: המוסיקה שלו אקלקטית.הוא יצר צליל יחיד במינו על ידי ערבוב נשמה, גוספל, ג'אז ו- R&B, מוסיקה על דור של מוזיקאים,  הביטלס, בוב דילן, מייקל ג'קסון, פרינס ו- בוב מארלי.כמעט כל מה שוונדר הקליט היה מלא צבעי חיים, שמחת חיים, גם כאשר הפנה זרקור לבעיות של גזענות, פערים חברתיים, ענייני דת.
הוא שר על משברים ביחסים בינו ובינה, כאשר תמיד יש אור אופטימי בקצה המנהרה. ממש כמו מורו-משפיעו, ריי צ'ארלסלסטיווי וונדר היה תיאבון עצום לסגנונות רבים. הוא סרב להגדיר את עצמו. וונדר לקח מכל אלה ויצר את יצירתו, אותה ביצע בקול מיוחד, גמיש מאוד במיומנות מלודית נדירה, בעיבודים מורכבים מאוד. במיוחד בלט וונדר בבלדות הסנטימנטליות שלו. מצד שני, הוא הראה חדשנות בשימוש בסינתיסייזר, ששינתה את פני הריתם נ' בלוז. הוא השתמש בקליידוסקופ של טקסטורות מוסיקליות ובקולות שהפכו אותו תזמורת של אדם אחד. וונדר יחד עם אמני ריתם נ' בלוז כמרווין גיי ואייזיק הייס, הביא את הריתם נ' בלוז לעידן האלבומים האומנותיים הגדולים. וונדרפול וונדר.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *