שירי נחום היימן כפי שלא נשמעו מעולם. אחרי שהאזנתי, אין לי ספק: ככה יש להאזין להם. סי היימן ואלעד שודלר בסיוע המעבד משה לוי העניקו להם את קווי מתאר חדשים מדוייקים מאוד. החוכמה: לא לרוץ לפני השירים, לתת למילים להישמע, לסיפור להגיע. היימן העמידה במרכז את השירים, לא את עצמה. גם העובדה שהיא חלקה אותם עם זמר מעידה על הנכונות שלה לתת הצדעה אמינה ואמיתית לשירים של אביה. מן הסתם, ככה הוא היה רוצה לשמוע אותם. הצירוף של אלעד שודלר בעל החספוס הקולי הוא הצבע הקולי, שבלעדיו השירים לא היו נשמעים כפי שהם. בעיבודים ניכרת הקשבה מחודשת. ניסיון להיצמד יותר לטקסטים, התאמת מקצבים חדשים, שאפשרו להאיר את השירים באור חדש, קישוטים אפקטיביים בסגנונות שונים, שילוב נכון של אקורד פתיחה בפסנתר, תזמור פונקציונאלי. משה לוי, המעבד, ידע להחיות אותם. פתאום, שירים רבים של נחום היימן נשמעים כמו שנסונים איכותיים. לא סתם בחרה סי לשיר את "הד קולך", המוכר מצמד הפרברים, בצרפתית. אבא נחצ'ה היימן היה מקורב מאוד לתרבות הזמר של השנסון הצרפתי, וינק ממנה. מבחינה זו – יש כאן איזושהי עשיית צדק עם השירים, מעין חזרה למקור תוך הדגשה/ הבלטה של המילים. כאמור, הזמרים אינם רצים לפניהן, הם משרתים אותן. זה היופי באלבום החדש של שירי נחצ'ה היימן במלאת שנתיים ללכתו. שאפו.
גיטרות: יוסי פרץ, שירה, גיטרה אקוסטית, גיטרה קלאסית: אלעד שודלר, כלי הקשה: רועי חלד
12.עכשיו בעצם טוב – אהוד מנור
13. אילו כל האוהבים
15. אני ממשיך לשיר
16. כמו צמח בר