עיון ביקורת

סמוקי 2020, עם דגל ישראל על התופים (היכל התרבות ת"א, פברואר 2020)

מוסיקה הופעות, מוסיקה פופ, מוסיקה רוק

כמו בהופעה הקודמת של הלהקה הבריטית, סטיב פינל, המתופף העליז והתזזיתי של סמוקי שלף את דגל ישראל, הניף אותו מול קהל מתלהב והניח אותו על סט התופים. הקהל יותר מאשר אהב את החנופה. זה קרה בהדרן בסיום. השיר שגרם לו להוציא את הדגל היה, איך ניחשתם – "Living Next Door to Alice". מה, לעזאזל, לשיר הזה ולדגל שלנו? מה זה משנה, העיקר שהקהל קנה. יכולת לשמוע בפזמון את הקהל צועק Who the Fuck is Alice?!  המשפט שסומפל לשיר ע"י ההרכב ההולנדי Gompie, כפרודיה על ההצלחה של הלהקה הבריטית, החזיר למעשה את סמוקי לפני כמה שנים לכותרות.
סמוקי בלעה בזמנה את העקיצה, וניכסה את הפרודיה לעצמה, כאשר הוציאה גרסה דומה לבדיחה בשנת 1995. את השיר שר אז הסולן אלן ברטון, שנהרג באותה שנה, כאשר האוטובוס שהסיע את הלהקה התהפך. זו הייתה הפעם האחרונה שסמוקי הריחה אוויר פסגות.
מאז ממשיך האוטובוס של הלהקה לנוע בדרכים. המותג Smokie ושרשרת מכובדת של להיטי שבעים, רצים לפניהם. למעשה, קונספט פופ-רוק  אמצע הדרך של שנות השבעים ממשיך לחיות כבר ארבעים שנה כאילו נולד אתמול. סמוקי קיימת כבר עשור חמישי אחרי אינספור שינויים בהרכב, קאמבקים, אחודים מחדש.
סמוקי של המאה ה -21 מנסה להיות קרובה לסמוקי של לפני ארבעים וחמישים שנה. סמוקי 2020 ממשיכה להיות  להקת בידור נוסטלגית, שלפי ההתנהגות הליצנית של המתופף, סטיב פינל, ודברי הקישור של הסולן צרוד הקול, מייק קראפט, יודעת לקחת את עצמה בפרופורציות הנכונות. הלהיטים ההם ממשיכים לשרת את המותג ואת ההרכב, ומשמשים תזכורת ללהקת עבר מצליחה ולכותבי שירי פופ מצוינים. הזמר מייק קראפט לא מתיימר ליותר מאשר Fun. כבר על השיר השלישי הוא מזמין את הקהל לרקוד בצידי האולם וגם מתבדח בבדיחות קשישים עבשות. כמי שנעוריו וצעירותו עברו עליו בעידן הזהב של הפופ, שחלק ממנו היתה להקת סמוקי, אני יכול להיזכר בזמר נשמה משובח כמו כריס נורמן, ממקימי הלהקה, ועם זאת מיק קראפט, מייצג נאמנה את את הלהקה ולהיטיה הגדולים.

הלהיטים הם שמשחקים תפקיד ראשי, לא הכוכבים, לא גיטריסטים מהוללים. רשימת השיריח נעה מהסופט רוק-קאונטרי של פעם ולהיטים קלילים (catchy pop), שנטחנו עד דוק, כולל לא מעט קאברים ביניהם לרוד סטיוארט   ("I Don't Wanna Talk About It") , קרידנס קלירווטר ריבייבל ("Have You Ever Seen The Rain"), להקת ה – Searchers של Needles and Pins.
מעריצי סמוקי ותיקים מגיעים בשביל התמהיל הזה. למרות שלא מדובר במוסיקה הקלאסית של הרוק, לא ברוק אלטרנטיבי, לא בכוכבי רוק, למרות שסמוקי 2020 היא להקה עבר בינונית, שנאחזת בציפורניה בלהיטי העבר, הקהל שהגיע להיכל התרבות העניק לה אהבה, שחברי ההרכב הזה לא חלמו עליה.

שיריםI'll Meet You At Midnight, Something's Been Making Me Blue, Medley, It's Your Life, Take Good Care Of My Lady, Mexican Girl, A Few Dollars More, If You Think You Know how To Love Me, I Don't Wanna Talk About It, Changing All The Time, And The Night Stood Still, Rosa-a-Lee, Have You Ever Seen The Rain, Whiskey In The  Jar, Oh Carol, Needles and Pins, Don't Play Your Rock N' Roll To Me, Living Next Door To Alice

  • Mike Craft – lead vocals, rhythm guitar
  • Mick McConnell – lead guitar, vocals
  • Terry Uttley – bass, vocals
  • Martin Bullard – keyboards
  • Steve Pinnell – drumsצילום: מרגלית חרסונסקי

I'll Meet You At Midnight

Wild Wild Angels

I Don't Want To Talk About It

Have You Ever Seen The Rain

Living Next Door To Alice

מחרוזת

Don't Play Your Rock N' Roll To Me

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *