עברי לידר הגיע למטרופולין של עופר מאירי. הם התכווננו לאותו תדר מוסיקלי – במילים, במנגינות, במצב הרוח הקודר-נוגה-אפלולי. ראש תחושתי אחד שיצר מפגש פורה ומפרה בין הטון המדוכדך של לידר והתפאורה המוסיקלית הסהרורית של מאירי העוטפת את המילים והמנגינות לאורכן ולרוחבן חודרת לעומקן ומעצימה את תוגתן. מחברים סיפורים והרהורים מיומנו האישי של לידר עם צלילים אלקטרונים. זהו אלבום של יוצר שחווה את הקיום העכשווי מול עולם אורבני מתוחכם, המחרב את היכולת של אנשים לתקשר.
קטעי קישור באנגלית המשולבים בין השירים נלקחו מתוך קטעי שיחות ווטסאפ של לידר עם ריקו, חבר מפינלנד, ומשקפות את התחושה והצורך במגע ובקשר אנושי על פני תקשורת דיגיטלית קרה ומנוכרת.
האלבום נפתח ב"אסיר תודה" צמד מילים אירוני, שמשמעותו – מרגיש חייב תודה, שבוי של מצב שנראה לכאורה טוב: "אסיר תודה על הדימוי/ על הפצעים / כתר של קוצים עשוי זהב/ ודם על הפנים". לידר מצליח לגעת במשמעות ההפוכה של הביטוי. נולד שיר אווירה טעון, שהופך מבלדה נוגה למערבולת של קולות אלקטרוניים בצליל EDM אפקטיבי, שנשמע חלק מהנרטיב.
האלבום עוסק בין השאר בחוסר היכולת לתקשר – בעולם מנוכר המנטרל מגע אישי. "תלך אבל שלא תעז ללכת" הוא שיר על מערכת יחסים הרסנית וממלכדת. הרסנית, כי המכנה המשותף והתובנות ביניהם הם דבר והיפוכו. מה שאני עושה – לא טוב בעיניה – "תלך אבל שלא תעז ללכת", "אתה חכם אבל אני צודקת". מערכת ממלכדת – כי למרות הסיוט המתמיד בחיים איתה, למרות התהום הפעורה בתקשורת ביניהם, הוא חי באיום מתמיד שדווקא היא תעזוב. הוא מוכה מנטלית, אבל במקום לעזוב אותה, הוא חושש מעזיבתה. זהו מצב של ניצול מול תלות והתמכרות לסבל. זהו עברי לידר ששר את הסיפור והתחושה בתיאום מופלא בין המנגינה למנגינת הלב. העיבוד מוסיף רובד של תוגה יפה. ממש כך – תוגה יפה. האסתטיקה המוסיקלית של הכאב.
"חלום לשניים" הוא שיר מלודי להפליא בקצב מיד טמפו העוסק בחיים על הקצה. הרס במקום הרמוניה, מחסומים בפני קשר אנושי פשוט. "אם אתה חושב אתה טועה/ מחסום דרכים אתה בונה/ בולם בכביש מהיר להשתלב/ נותן לפחד לדבר". הקצב האיטי מתכתב עם המגמה ללכת נגד הזרם. ההפקה המוסיקלית עטפה בצליל שמימי חם ומרכך.
"איך את יפה" מעביר את לידר לטון דרמטי בתיאור חיים בקונטרסים. למרות שאומרים "איך אתה יפה" – אתה חווה בדידות איומה בתוך הרצון להגיע רחוק, להשתלב במסלול שבו שולטת "דינאמיקה של כוח". מנגינה נוגה יפה וצליל אלקטרוני לירי שמעניק לשיר מצב רוח שבלעדיו הוא לא היה מה שהוא. שיר יפה–יפה.
ב"בעיר הזאת" נמצא לידר באותו תדר מלנכולי של מוסיקה נוגה ענוגה. "שוב הלכתי לאיבוד / בין שמח לאבוד/ כי קשה לי להיות / אמיתי בעיר הזאת/ שוב רציתי לנסות/ כל מה שיכל לקרות/ כי קשה לי להיות / אנושי בעיר הזאת" מצוקת הבדידות של היחיד בעיר אינה מאפשרת לו לשמור על צלם אנושי, מעבירה אותו לאזור הפנטזיה, ובדמיונו הוא מביים מציאות אחרת שבמשיכת מכחול נראית "ארמונות זהב בחול" או "רחובות טובים לשניים".
ב"כל יום", עברי לידר מצליח לחבר בין את משאלת הלב עם תחושת המרחק ההזויה: "פשוט רציתי לחלום את הדברים כמו שקיוויתי/ שיקרו במציאות העמומה/ הייתה לי אמונה, הייתה לי מחשבה/ על החיים הרחוקים שלא הכרתי/ ברחובות זרים, שפה שלא דיברתי". גם כאן הצלילים האלקטרוניים ממחישים את החלומיות, תחושת ההתמכרות למרחקים.
"מבנים ישנים פואטיקה של אלימות/ העיר הזאת קרה מדי בשבילנו להיות/ מיליון אנשים פחדנו להשתנות/הזמן עובר מהר מדי בשבילנו לנסות" – גם ב"מבנים ישנים" הסאונד התומך ממלא תפקיד של תפאורה בהצגה הדרמטית של לידר.
ב"באור ראשון" מחליפים הילוך ועוברים לקצב בצליל אלקטרוני בעל גוון פופ קיצי, מהסוג שמתכתב עם רחבות המועדונים. שיר על יחסים, והפעם עולה הטון העגמומי של לידר על פס קול מסונתז בנוסחים עכשוויים מאלה ששומעים אצל להקה כמו פט שופ בויז. צליל הדאנס מעניק לטקסט אווריריות אלקטרונית מבלי להפחית מעוצמת הסיפור.היפה בשיר הזה כמו באלבום כולו – האמירה של עברי לידר אינה מתבטלת מפני ההפקה המוסיקלית של עופר מאירי. המיוחד בה – היכולת ליצור מוסיקה סינמטית שחוברת לטקסטים כמו פסי קול אל סרטים. בשת"פ ביניהם, מצליחים לידר ומאירי לנווט עצמם לחיבור נכון מבלי שהאלקטרוניקה מאפילה על הנרטיב האישי אלא משלימה ומעצימה אותו.
שירים: אסיר תודה, תלך אבל שלא תעז ללכת, חלום לשניים, איך אתה יפה, בעיר הזאת, אור ראשון, כל יום, מבנים ישנים, לכל צבע יש מספר
מילים: עברי לידר, לחנים עברי לידר, עופר מאירי, עיבודים והפקה מוסיקלית עופר מאירי, עברי לידר
