זה נשמע ד"ש מחייל אמריקני שנפצע במלחמה להוריו. מבטיח שיחזור, שולח אהבתו ומבקש שיזכרו אותו כבן. הרמתי גבה. מה לזה וליוצר ישראלי? האם הזדהותו של עומר נצר עם המוסיקה האמריקנית כל כך קיצונית, שהוא כתב בלדה "אמריקנית", שאינה קשורה בזמן ובמקום מסויים? אכן: כל קשר בין ישראליותו למוסיקה הזו מקרי בהחלט. פשטותו, מנגינתו, הקול האפלולי מחוספס משייכים אותו לאדמות הדרום האמריקניות.
עומר נצר מציג תעודת זהות של סינגר סונגרייטר אולד סקול, המתרפק על שורשי הפולק האמריקאי בכל מרכיב. אני שומע כאן יותר וריאציה מוצלחת כשלעצמה על הז'אנר  מאשר שיר אישי. ההפקה המוסיקלית – תוספת קולות וכלי מיתר מעניקה תחושה של המנון אוניברסלי אל זמני.

Dear mother I promise I will be back/ I promise I’ll see you me again soon/ I love you always
Hey father I hope I made you proud/ I hope you’ll think about us,/ And I miss you so much
But I’ve been shot in a war/ For my county and for you,/ Remember me as a son /Who will always love you
My love I hope you’ll get it through/ Cause tears of joy there’s only for you/ You’ll always be the one
But I’ve been shot in a war/ For my county and for you,/ Remember me as a son / Who will always love you