עידן עמדי משום מה

עידן עמדי משום מה

"בעולם החברתי הזה כולם בודדים משום מה". הוציא לי את המילים

מילים ולחן: עידן עמדי עיבוד: עידן עמדי, איתמר מאירי ואיתן רז
4.5/5

"בעולם החברתי הזה כולם בודדים משום מה". הוציא לי את המילים. הנקודה היא, שלא הייתה לי המנגינה, והנה – הביא לי אותה. עידן עמדי הנוגה, המלנכולי אבל גם המזכך, זה קולו וזוהי מנגינתו. שמחלחלים, אפילו מברווזים קמעה. תקשיבו לשיר. כבר כתבתי עליו, ואני מעתיק מעצמי: יש לו את זה. את המנגינה המלודית ללא עוררין, הסנטימנטליות ללא ויכוחים, התחושתית ללא לבטים, האישיות שאינה משקרת. משהו אמיתי. הסלסול החם, השירה האותנטית. הוא אינו זמר של קונפקציה, שמוכר עצמו לאולמי השמחה. יגידו עליו – מיינסטרים. מוסיקה אינה רק בשביל פיין שמעקרים. גם במתקתק-נוגה-רגשני-מרגש הזה יש אמת. אצל עמדי אין פוזה. הוא אינו זמר של מניירה, ולא דבק בו גרגיר של מסחור. מנגינת ליבו פוגשת את מיתרי קולו, והם שווים, משהו שאין לזלזל בו בעידן, שכל סינגל שני במוסיקה הים תיכונית הוא אינסטנט.
שירת הלב לוקחת אותו להרהור פילוסופי פשוט: איך זה שבכל הבלגן שמתחולל סביבנו, הרעש והחגיגות – כולנו בודדים. אני בטוח, שיקומו עכשיו מרבית החוגגים בהיכלי השמחה ויגידו לעמדי: מי אתה שתגיד לנו שכולנו בודדים. אנחנו חוגגים. כל השנה חוגגים. אנחנו אנשים שמחים. טוב לנו…
אשרי השמחים. שימשיכו לחגוג, אבל באיזשהו מקום נדמה לי, שעידן עמדי בכל זאת צודק. חוגגים כדי להדחיק. אני מאמין יותר ל"בעולם החברתי הזה כולם בודדים משום מה".

הלילה הקרוב כבר התפתח/ לאיזו מלחמה קרה/ של משפטי חמה/ ובחרתי לעזוב, אני שוכח / שפעם כבר שכבתי/ באותה פינה
בלילה הקרוב אני סולח/ לעצמי על טעויות/ על שיגעונות גדולה/ כי פעם רק רציתי לנצח/ היום אני פוחד/ רק לא להיות מופסד
ובחוץ מכוניות, הרחוב נוסע/ ילדים שמשתכרים, מחפשים אהבה/ בין אלפי האנשים אני יודע/ שבעולם המשוגע הזה/ כולם בודדים משום מה
בלילה הקרוב אני שומע/ רסיסים ממנגינות/ שכבר חלפו בזמן/ והבטחתי לנסות, אני יודע/ חבל שבמציאות/ זה קצת יותר מורכב
ובחוץ מכוניות, הרחוב נוסע/ ילדים שמשתכרים, מחפשים אהבה/ בין אלפי האנשים אני יודע
שבעולם המשוגע הזה/ כולם בודדים משום מה
ובחוץ מכוניות, הרחוב נוסע/ ילדים מסוממים, מחפשים קצת שמחה/ בין אלפי האנשים אני יודע/ שבעולם החברתי הזה/ כולם בודדים משום מה

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. לא יכולה שלא להסכים איתך הפעם, האמת הכואבת היא זאת שכל כך מרגשת בבחור הזה, אני שמתקשה לבכות בסרטים בגלל שהמשחק אף פעם לא מספיק משכנע מבחינתי יכולה בקלות לבכות מהזמר הזה כי כאן אין משחק, הכל אמת, ואני שהכי לא מתחברת לסילסולים כל כך מתרגשת מכל סלסול בקול שלו כי זה לא סתם קישוט, זה חלק מביטוי הרגש של הנשמה.

  2. רכשתי הבוקר את האלבום של עידן עמדי והוא הפך רשמית לאהוב ליבי החדש.
    השירים הכנים, החיוך המבויש שיוצא דרכם,המסר הפשוט אבל העמוק- אלבום מעולה! ממליצה בחום על שיר מספר 3 באלבום. מרגש עד דמעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות