אלמלא הקומוניקט המצורף, הייתי מוטרד משגיאת העברית "מתגעגעת אותך". עידן רייכל מסביר, כי בתו סלומה היא מי שהמציאה את המשפט ("אבא … אני מתגעגעת אותך"). הנקודה היא שהמאזינים הלא מודעים אינם מקבלים דפי מידע.
השת"פ עם אבי אוחיון ומתן דרור נשמע אזור נוחות מיינסטרימי עם צמד שהפך קונצרן מייצר להיטים. גם הבחירה בעדן בן זקן היא חלק מחשיבה אומנותית אסטרטגית של רייכל (כמו החבירה לאייל גולן ב"מכל הכוכבים בלילה"), שבעבר בחר זמרות וזמרים ייחודיים בלי קשר לפופולריות שלהם במסגרת "הפרויקט של עידן רייכל". כאן הוא לוקח לעצמו קרדיט במשבצת השמורה למבצע, למרות שאינו מעורב בביצוע הקולי, וגם לא מייצג מסגרת של פרויקט. מגמה מגלומנית חדשה?
עדן בן זקן שרה לא רק "מתגעגעת אותו", אלא על ממשיכה בקו השגיאה התחבירית ב"חושבת אותך", מבקשת כוח לעבור את הלילה, וכמו בנרטיב שכיח בשירי שברון הלב בז'אנר הים תיכוני, כולם מציעים לה לעזוב/ לשכוח אותו. נו טוב, איך היא יכולה. הוא נמצא בכל מילה, בכל רחוב.
רייכל את אבי אוחיון חיברו לקינת האהבה הנדושה מנגינה שזורה אלוזיות מוסיקליות. הפתיח הוא של בן זקן הוא פראזה מהקונצ'רטו לאראנחואז של רודריגו. ההמשך – "צליל מיתר" של אילן גולן. העיבוד לגיטרה פורטוגזית (אנג'לו פריירה) ולקלרינט (אייל סלע) מקשט את השיר בניחוח ספרדי. קולה של בן זקן מעניק צליל יפה המזכיר בלדות אהבה בעלות איכויות עממיות קוסמופוליטיות.
עידן רייכל ועדן בן זקן מתגעגעת אותך
יום נגמר / ושוב לבד ואני שרה לירח/ ואין לי מנוחה/ תיתן לי כוח לעבור/ את כל הלילה
מתגעגעת אותך/ וזה חוזר בלילה / איך שהיום נגמר/ אני חושבת רק אותך
כולם אמרו לי תעזבי/ אבל מי בכלל יכול לשכוח/ מתגעגעת אותך/ כל היום אני מחכה
אתה קרוב כל כך / גם כשרחוק ממני/ למצוא אותך בכל פינה/ גם בעיניים עצומות
בכל מילה בכל רחוב/ תמיד נשאר קרוב/ בכל מילה בכל רחוב/ אני רוצה אותך קרוב יום נגמר
