הקשבתי לשיר פעם שניה כדי להיות בטוח, כי מדובר בטראומת ילדות. למה פעם שניה? כי השיר נכתב בקצב וטמפרמנט מהסוג שאינם תואמים נושא כמו זעזוע שקרה בילדות. סיפור על "בית שעומד לקרוס", "כאבים, השפלות", "ילד שצריך אותך בבית". שירים כאלה אינם נכתבים בדרך כלל בסולם שמח ובקצב מהיר. ממחיאת הכף בפתיחה ובהמשך זהו שיר שעושה חשק להזיז את הגוף, פרט לחלק שאומר: "היי יש ילד שצריך אותך בבית/ לחלום ולעצום את העיניים/ ואמא ששומרת רק עליו / היי/ אף פעם לא אמרת אם את גאה בי  / עוד שיר מסתיר את מה שלא היה לי/ החזיקי את ידי/  אל תעזבי".
עילי בוטנר כתב על מצוקה של ילד מהיבט עכשווי. הילד שזועק מתוך המבוגר שבו. אוהד שרגאי בשירתו הגבוהה מצליח להעביר תחושת המצוקה, ועדיין הייתה לי הרגשה שהשיר קוהרנטי מדי לסגנון הפופ המוכר של עילי בוטנר וילדי החוץ באופן שעלול לעמעם את עוצמת המועקה שהצטברה אצל היוצר במיוחד באוזני מי שיגיע להופעות של החבורה לקבל את להיטיה הגדולים. השיר הזה עלול להיטמע בשרשרת הלהיטים. האם יש כאן בעיה? – יש. עדיין, אני מאמין, שהשיר הקליט הזה נכתב מתוך כאב אמיתי שמקנן בבוטנר מאז ילדות.

*** עילי בוטנר:  "בגיל 10, ההורים שלי החליטו להתגרש.  נשמע טריוויאלי בעולם בו הסטטיסטיקה הרשמית – לפחות בישראל – מדברת על יותר משליש מהזוגות הנישאים,  אשר מסיימים דרכם בצורה כזו מאחורי המספרים יש עשרות אלפי ילדים/בני נוער ובוגרים החווים וחיים את הטראומה הזו מדי יום.  מסתובבים עם פצע שאינו  מגליד לעולם.  נדהמתי לגלות מחקרים מודרניים המצביעים על כך,  שילדים אשר גדלו בבתים להורים גרושים מועדים לחזור על דפוס התנהגות זה גם שנים אחר כך, בחיי הזוגיות שלהם עצמם, משהו שהופך את הטראומה לסוג של קללה. אני נשוי ואב לשלושה ילדים.  הפחד הזה אמיתי ומוחשי, והוא קיים בתת מודע כמעט בכל דיאלוג עם ילדיי.  רק לא לחזור על טעויות…"

ולא היו לך חלומות גדולים/ רק פחד/ רק כישלונות על כישלונות
ובית שעומד ליפול/ בית שעומד ליפול
ואת נזכרת בילדות ומה היה שם/ הכאבים ההשפלות
זה כמו למות ולהמשיך לחיות/ כמו למות ולהמשיך לחיות
 היי
יש ילד שצריך אותך בבית/ לחלום ולעצום את העיניים
ואמא ששומרת רק עליו
היי
אף פעם לא אמרת אם את גאה בי  / עוד שיר מסתיר את מה שלא היה לי
החזיקי את ידי/  אל תעזבי
ולסייד את המגרש/ למצוא אופניים/ לנסוע עד הכביש בגשם
לראות אם כבר חזרת אליי/ מתי כבר תחזרי אליי?
מה את שומרת שם בתוך הבטן?/ רק זיכרונות על זיכרונות
ובית שעומד לקרוס/ בית שעומד לקרוס