ניכור, סרקזם, פאראנויה. החיים העירוניים  הופכים אותך לתלוש רגשית, לרדוף ומפוחד. עמית שקד מנסה להביע את תחושת הביאוס בטון כפול: קר ומנוכר בתיאור המציאות (No (highs and no lows In a sea of honey ובטון דרמטי בקטע של "אנשים רוצים את כספך". השיר הוא אמירה שאינה משתמעת לשתי פנים. זו המציאות. זו ההרגשה. אין מקום לשינויים. המנגינה והעיבוד הרוקיסטי של חיים לרוז עוטפים במעטפת התואמת. השיר מתחלק לשניים – קטע הפיוז'ן בעל המקצב האחיד שמייצר מתח אפל והמעבר לרוק מלודרמטי, שמבטא את סערת הרגשות האישית. הקונטרסט – מיוחד, מעצים את הנרטיב. השת"פ עם חיים לרוז כמעבד וכמפיק תרם לשקד תרומה משמעותית. יחד עם זאת, הייתה לי תחושה שהשיר חסר עוד שלב-ניואנס שיהפוך אותו ליצירה אולטימטיבית ברוק האלטרנטיבי המקומי.

No highs and no lows
In a sea of honey
In a parking car
With the engine running

People laughing hard
What's so funny
People give you love
When they want your money
Want your money
Want your money

Always wear a coat
When it's oh so sunny
No highs and no lows
In a sea of honey

People laughing hard
What's so funny
People give you love
When they want your money
Want your money
Want your money