טוטס היברט, ממייסדי הרגאיי והכוכבים האהובים ביותר של הז'אנר, הנמנה על מי שסייעו להפוך את המוסיקה הזו לתנועה בינלאומית, מת בגיל 77.
היברט מוכר בזכות קלאסיקות כמו "ירידת לחץ", "איש הקופים" ו"פנקי קינגסטון", היברט, סולן Toots & the Maytals, היה בתרדמת בבית חולים בקינגסטון מאז תחילת החודש. הוא אושפז בטיפול נמרץ לאחר תלונות על קשיי נשימה. בתקשורת המקומית נחשף כי הזמר המתין לתוצאות מבדיקת קורונה לאחר שהראה תסמינים.
הידיעה על מחלתו של מי שהיה מועמד חמש פעמים לגראמי, הגיעה שבועות ספורים לאחר הופעתו האחרונה, בשידור חי במהלך חגיגות החירות והעצמאות בג'מייקה באוגוסט.
זיגי מארלי, בנו של בוב מארלי, סיפר כי דיבר עם היברט לפני כמה שבועות, "אמרתי לו כמה אני אוהב אותו, צחקנו וחלקנו את כבוד זה לזה", והוסיף, "הוא היה דמות אב בעיני".
מתאגרף לשעבר, היברט היה מנהיג להקות, פזמונאי, רב-אינסטרומנטליסט ושאומן שהקונצרטים שלו הסתיימו לפעמים כשחלק מהקהל רוקד איתו על הבמה. פרדריק נתנאל היברט ("Toots" היה כינוי ילדות) נולד בקלרנדון פריש בדרום ג'מייקה למשפחה דתית. עברו עליו שעות של שירה בכנסייה ורגעים "פרטיים" בהם האזין לכוכבים אמריקאים ברדיו כמו ריי צ'ארלס ואלביס פרסלי.
בגיל ההתבגרות הוריו נפטרו, והוא עבר להתגורר בטרנץ' טאון בקינגסטון, מקום בו סצנת המוזיקה המקומית שגשגה. היא (המוזיקה) עברה ממסיבות רחוב לאולפני הקלטות, שם החלו את דרכם כוכבי רגאיי עתידיים כמו בוב מארלי ודסמונד דקר.
היברט הקים את המייטלס, והתחיל לעבוד עם מפיק התקליטים הג'מייקני קוקסון דוד, והפך במהרה לכוכב בתחרות הפסטיבלים הלאומית שהחלה בשנת 1966. ,המייטלס" (שהפכו בסופו ל – Toots & the Maytals), בה זכו בפרסים רבים. היברט התבדח, שהוא חושב שעדיף להתחיל לדלג על הפסטיבל, כי הזכייה הגיעה כל כך בקלות. ב- 2020 חזר להשתתף בו עם "Rise Up Jamaica" הבהיר ומלא ההשראה.
לדעת רבים, טוטס היברט היה הזמר הגדול ביותר של הרגאיי, בעל עומק רוחני כזה עד שיכול להפוך את "דו רה מי פה סול" להמנון. הטנור הגס שלו, החם והמחוספס הושווה לקולו של אוטיס רדינג והפך אותו נגיש יותר למאזינים האמריקאים מאשר אמני רגאיי רבים.
לשירים מקוריים כמו "Funky Kingston" ו- "54-46 That's My Number" יצר עיבודי רגש המוכרים לחובבי הסול והגוספל. היברט אף הקליט אלבום להיטים אמריקאים, "Toots In Memphis", שיצא בשנת 1988.
Toots Hibbert – Pressure Drop
היברט מעולם לא היה שקוע בפוליטיקה כמו חברו בוב מארלי, אך הטיף לצדק בשיר כמו צדק “Pressure Drop” ולשלום ב“Revolution,”, והתחחס בבוז למעצר הסמים שלו משנות השישיםבשיר " 54- 46 זה המספר שלי"
היברט התייחס לחיי היומיום בג'מייקה בשנים שלאחר עצמאותה מבריטניה בשנת 1962, ב אחד משיריו הפופולאריים והמפתיעים ביותר היה עיבוד מחדש של “Take Me Home Country Roads” של של זמר הפולק קאנטרי ג'ון דנבר, כאשר התפאורה בקליפ שונתה ממערב וירג'יניה לעולם שהיברט הכיר כל כך טוב.
באמצע שנות השבעים, קית' ריצ'רדס, ג'ון לנון, אריק קלפטון ואינספור כוכבי רוק אחרים הפכו לחובבי רגאיי, והיברט הקליט עם אחדים מהם.
אלבום מחווה משנת 2004, "האהבה האמיתית" שזכה בגראמי, כלל שירים של ריצ'רדס, בוני רייט, ראיין אדמס וג'ף בק. היברט היה גם הנושא של סרט תיעודי של הבי.בי.סי משנת 2011 שנקרא "Reggae Got Soul" עם קלפטון, ריצ'רדס ווילי נלסון.
Toots Hibbert – Monkey man
הופעת אורח ב"סאטרדיי נייט לייב "בשנת 2004 הביאה להיברט מעריץ בלתי צפוי, מנחה אורח של התוכנית, דונלד טראמפ, שבספרו "תחשוב כמו מיליארדר" נזכר ששמע את החזרות של להקתו המייטלס: "בתי איוונקה אמרה לי כמה נהדרים הם היו, והיא צדקה. המוסיקה הרגיעה אותי, ובאופן מפתיע לא הייתי עצבני".
במקור "המייטלס" (The Maytals) היו שלישיה ווקאלית בהשתתפות היברט, הנרי "ריילי" גורדון ונתנאל "ג'רי" מתיאס. הלהקה הוסיפה כלי נגינה כמו הבסיסט ג'קי ג'קסון והמתופף פול דאגלס. הם נפרדו בתחילת שנות השמונים, אך בעשור שלאחר מכן החל היברט לעבוד עם הרכב חדש של המייטלס.
הקריירה של היברט נעצרה בשנת 2013, לאחר שסבל מחבלת ראש מבקבוק וודקה שנזרק עליו במהלך קונצרט בריצ'מונד, וירג'יניה. הוא סבל מכאבי ראש ודיכאון. אבל בסוף העשור הוא הופיע שוב ובשנת 2020 הוא הוציא אלבום "Got To Be Tough", שכלל תרומות של זיגי מארלי ורינגו סטאר, שבנו, זאק סטארקי, שימש כמפיק משותף.
Funky Kingston
היברט היה מועמד לגראמי אלבום הרגאיי הטוב ביותר לשנת 2012 עבור "Reggae Got Soul" ואלבום הרגאיי הטוב ביותר לשנת 2007 עבור "Light Your Light". בשנת 2012 הוא קיבל את אות Order of Distinction על ידי ממשלת ג'מייקה על תרומתו הבולטת למוזיקה של המדינה.
