עיון ביקורת

ענת מלמד, The End (מילים ולחן: ענת מלמד הפקה: רותם אור, מרץ 2020)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה פופ אלטרנטיבי, סינגלים חדשים, שירים חדשים

"כשהלב פתוח לרווחה/ אין עוד מקום להסתתר/ הסתכל ישר לאמת בפנים/ אף אחד לא בא, אנחנו צריכים להחליט", שרה ענת מלמד כמעט חרישי בטון מלנכולי לצליל אווירה מדוכדכת. העגמומיות חצובה מתוכה בכל הברה. מזכירה את המשובחות שבזמרות היוצרות בז'אנר הפולק-רוק. ענת מלמד מתייחסת למצב העגום של חוסר תוחלת ביחסים
Once the moon did not exist/ Who in darkness could resist
To the comfort of the mist/ Until the big splash came like a fist
מחפשת אור בקצה מנהרת האין תקווה. מכירה בכך ששניהם במצב של איבוד דרך משותפת. משתפת מטפורית את הסביבה (ירח, חושך, ערפל) בתחוש הביאוס.
ליריות שכזו באנגלית אצל זמרת ישראלת יוצרת היא נדירה. ענת מלמד היא אכן אחת הזמרות היוצרות הלא שכיחות במקומותינו. בשיר הזה היא מחברת נפלא תחושה ואווירה – בלחן, בטון המאופק והמעודן, בעיבוד השמימי ובהפקה המוזיקלית המחברים את כל מרכיבי השיר ליחידה מהודקת קסומה.

Tell me what I see in you/ Should I even see this through
All our gifts were wrapped in blue/ Our bed is a monument of two
When the heart is open wide/ There is nowhere left to hide
Look straight at the truth inside/ No one’s coming, we have to decide
Veils and flowers/ Our tomorrow’s bright
But has no shine to it/ No matter how white our clothes
We are lost just the same
Once the moon did not exist/ Who in darkness could resist
To the comfort of the mist/ Until the big splash came like a fist
Open up, inside there’s light/ Even if it burns too bright
Our eyes will get used to sight
Veils and flowers/ Our tomorrow’s bright
But has no shine to it/ No matter how white our clothes
We are lost just the same

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *