פרה חזה שירים תימניים בפסטיבל הג'אז מונטריי

זמרת תימניה בפסטיבל הג'אז במונטריי 1990

עפרה חזה 20 שנה למותה

גלובוס יונייטד
4/5

ב-13 ביולי 1990 עלתה עפרה חזה בכל הדרת הלבוש התימני המסורתי, ממש כמו בטקס חינה אל במת הפסטיבל במונטריי. הימים ימי הגאות הראשונים של ז'אנר מוסיקת העולם, ופסטיבלי הג'אז פתחו השערים בגדול למוסיקה אתנית. חזה הגיעה אז למונטריי במעמד של ענקים כג'ילברטו ג'יל ונוסארט פטה עלי קאן.
ההופעה של עופרה חזה בפסטיבל הג'אז במונטריי שווייץ  1990 נראית גם היום סנסציונית. זמרת ישראלית שהקשר בינה ובין ג'אז פחות ממקרי בהחלט – מקבלת הזמנה להשתתף בפסטיבל ג'אז מהיותר יוקרתיים בעולם. נדמה לי שהקטע הזה נמחק מהזיכרון הקולקטיבי המקומי. הדי-ווי-די הזה שיוצא במלאת 7 שנים למותה, מזכיר כי את שיאי ההצלחה שלה עשתה עופרה כזמרת "וורלד מיוסיק".
הערב נפתח ב"אם ננעלו". (דגימת סאונד למטה) הליווי פאנק פיוז'ני עם דגש על סקסופון סופרן (אריק פרסון) בהמשך ב"יה חילווי" ובאסאלק", מסבירה עופרה לקהל כי מדובר בשירים שמספרים על נדודי עם בני עמה במדבר עד שהגיעו לתימן. ומי היה מאמין שהמאהוול של ר' שלום שבזי יגיע לפסטיבל ג'אז בשווייץ.
עופרה הגיעה למונטריי לא רק בשביל המאהוול ושבזי, אלא כדי להשמיע את השירים שבצלאל אלוני והיא כתבו ביחד לאלבום "רוחות המדבר" שתורגמו בחלקם לאנגלית. המסרים שהיא מנסה להעביר בקטעי הקישור נשמעים כמו היסטוריה לייט לתיירים מזדמנים על שורשים ובית הורים, כולל הפרחת סיסמאות בעניינים של מלחמה ושלום, וכשהיא שרה תימנית באנגלית, זה נשמע עוד יותר מסורת קיטש מטעם משרד התיירות. רוחות המדבר לא תמיד מנשבות במקום הנכון, וה"פטה מורגנה" שלה,שמתבססת על סיפורי אמא מכרם התימנים, אכן נשמעת כמו איזה חיזיון תעתועים בפסטיבל הג'אז בשווייץ.
מצד שני, התזמורת מרשה לעצמה לרוץ רחוק במסגרת קונספט הפיוז'ן – עם סולואים מלהיבים של קלידים, סקסופון טנור, כלי הקשה. מבחינה זו, חזה בהחלט אינה מרגישה זרה על הבמה. היא עשתה שיעורי בית. הסלסולים ללא מילים נשמעים אף חזקים יותר ממילים.
דווקא הקטעים החפלאיים כמו מחרוזת "גלבי-איומה" בעיבוד מסעיר של חיים קטן מתחברת חזה יותר למעין פורמט ג'אזי וופכת לכלי סולו בתזמורת לצד כלי ההקשה (דני סידאווניק) , הבס (צור בן-זאב) והסקסופון סופרן (אריק פרסון) כאשר טכנולוגיית הסאונד (DTS) מדגישה את האיכויות במערכת הסאונד הביתית. לעומת זאת, איכות הצילומים האפלולית משהו אכן מסגירה את העובדה שזה צולם לפני 17 שנה.
לקראת סיום, הטמפרטורה עולה, ועופרה מתחילה לפזז כשטיפות זיעה מתחילות לבצבץ מתחת לעטרת ראשה. גם הנגנים והקהל מוזמנים לרקוד לצידה.
אם עופרה רצתה "רוח מדברית", אז כאן היא מקבלת רוח פרצים חזקה בחיבור של שורשים, דאנס Smooth ג'אז ופאנקי. בשוך החאפלה היא תשיר קדיש לזכר כל הקורבנות באשר הם. אנטיקליימקס. אולי אפילו טעות. אבל גם במישמש הזה – שורשים תימניים, מסרים אוניברסליים וג'אז פיוז'ן יש משום מזכרת נדירה מהימים ההם, בטח לאוהביה.

עפרה חזה בפסטיבל מונרטריי

עפרה חזה במונטריי – "אם ננעלו"

"שדיי"

"יה בה ייה"

שיר אהבה, הצגת הלהקה

לפלח הרימון

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. עפרה חזה כן עפרה חזה אחת כזאת . הופעה מדהימה, קול מדהים וקהל חם ואוהב שיודע להעריך זמרת טובה עם קול פעמונים. עפרה חזה עשתה מה שרבים מאומני ישראל מתים לעשות. עפרה היתה אמן ולא אמן רכילות. דיסק מצויין הופעה מרגשת וקול מדהים עם אישיות כובשת עפרה את חסרה אוהבים אותך. תודה על השירים היפים שממשיכים להתנגן לעד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות