ערן צור המסלול המואר

המסלול המואר

ערן צור

התו השמיני
4.5/5

למסלול החדש בחר ערן צור להכניס שיר ציוני של זאב ז'בוטינסקי – "כולה שלי", מהשירים האהודים על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית וחניכי תנועת בית"ר.  השיר נכתב על רקע  מאורעות שנות השלושים בארץ ישראל,  ובשפה לא שגרתית.
השיר אומר דברים על הגישה הליברלית של ז'בוטינסקי באשר לארץ ישראל: "כי אנחנו שדיך נטענו – בגלות, מעכו, על גרדום, אלוהים לשלטון בחרתנו על לבן כחול – ואדום".
השיר לא איבד מהרלוונטיות שלו, אבל מתקשה לחבור לרצף הומוגני באלבום החדש של צור, זמר-יוצר אותנטי בסיפורים, באמירה, במנגינות, בהבעה.
באלבום סיפורי מתח  דרמטיים לא "אופטימיים" כמו "כלנית" ו"בלשים" המתרחשים בעולם כאוטי של פשע חדרי חקירות, משטרה, חיפושים. "כלנית" מתבסס על הפראזה  Show Must Go  On  כדי לייצר דרמת מסתורין מסעירה.
"בלשים" הוא סיפור אפלולי – על חיפוש משפיל של שוטרים במזוודות, המגיע עד אמירה על זכויות האדם בעניין  "הערבים והשחורים",  שחווים את ההשפלות האמתיות בבדוקים. בשני השירים הנ"ל עיבה המפיק המוסיקלי את הסיפורים בצלילים המשמשים תפאורה דרמטית.
"המסלול המואר" הוא שיר-סיפור  על אהבה הרפתקנית ללא בית – בכל מקום, בכל מצב, משהו שנותן תחושת ארעיות מסחררת, התאהבות שלא מתפתחת לאהבה, אהבה מהסוג שתתפוגג יום אחד. צור אומר בשיר: התאהבות שאינה עוברת טרנספורמציה לאהבה של ממש, נדונה לכישלון.  המלודיה והקצב מקדמים את הסיפור למסלול Radio  Friendly מלודי החובר לשירת יחדיו.
"לב על מעקה" – בלדה אינטימית בליווי פסנתר על סיטואציית התאהבות קצרת מועד במפגש אקראי בתחנת רכבת "השלום". היא רוצה אהבה. הוא רק סקס. הוא אינו יודע שציור הלב על המעקה הוא מעשה ידיה. היא רוצה המשך. הוא – ממש לא. שיר שמתפתח כסיפור דרמטי, בעיבוד קצבי שמעצים את הנרטיב.
ערן צור סוער מבפנים כשהוא שר ב"אי של יציבות" על חיפוש יציבות בתוך השינויים המתרחשים בעולם החיצוני ובעולמו הפנימי. גם על האי היציב יש אי יציבות, כי החיים ממשיכים לנוע בתנועה מתמדת.  צור נשמע מאוד דרמטי בהפקת רוק, אבל מוצא שניות של  יציבות בציטוט מתוך Around Midnight של תלוניוס מונק בנגינת פסנתר.
פחות אהבתי את "יכול להיות אבא", שיר קצבי שמנסה לתאר את תחושותיו בעניין פרשיות עליהן התוודה בעיתון, שמוצגות בפניו ע"י מי שמקורבת אליו. צור מביא רשימת שמות של בחורות, שמהן הוא "יכול להיות אבא". מהשירים המשעממים באלבום, שאתה מתקשה לחבור אליו.
"חתלתול" הוא שיר בסגנון פולק מסורתי, נגיעות של לאונרד כהן, על הפנטזיות החולפות בו כשהוא מתבונן במבט סקסי בתצלום אישה. לא יותר מאתנחתא באלבום.
ולסיום "לפענח חידה" – שיר על האמן היוצר,  בו מתגלמים הנשגב והאלים, הד"ר ג'קיל והמר הייד – "לא ניתן לפענח חידה לפענח חידה בלי לראות את כל התמונה", וגם "אחרי שהנפש נפרדת מהגוף, השיר ממשיך לנגן ללא הפרעה". תרצו – ניסיון כן לבחון את עצמו מחוץ במבט פרספקטיבי.
ערן צור נע על ציר שבין תחושת כאוס בעולם העכשווי לאופטימיות ב"ירוק בין התלמים", בו הוא מבטא איזושהי אמונה בטוב הגלום במחזוריות החיים. רק צריך להתבונן כדי לגלות את הטוב, היפה והחיוני.
בעיבודים ובהפקה המוסיקלית של עופר מאירי, מצליח צור בדרך כלל לשמור על דינמיקה יצירתית מרתקת, שהולידה שירים אחדים שייכנסו למסלול הנצח שלו.

שירים: כלנית, המסלול המואר, לב על מעקה, כולה שלי, ירוק בין התלמים, אי של יציבות, יכול להיות אבא, חתלתול, כלנית, לפענח חידה

עיבודים והפקה מוסיקלית: עופר מאירי

צילומים: מרגלית חרסונסקי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות