ערן צור ועופר מאירי עולים על אוטוסראדה, ומריצים את הסיפור שלהם על הסטורי'ז של הרשתות בעידן הפייק ניוז. נכון ש"סטורי" בפייסבוק ובאינסטגרם נעלם כעבור 24 שעות, אבל ממשיכים לחיות כשקר, קונספירציה, ואף להכות גלים בין אם הוא נכון או לא נכון, או נכון בחלקו. זה מצב שנוצר כאשר כולם שולטים במידע ועושים בו ככל אשר יעלה על רוחם. יש דוגמאות בשיר.
הקול העמוק, הבהיר, התיאטרלי  של צור מוביל את השיר במהלך קצבי הולם. בפזמון שמכיל את המוטו של השיר (שמתחיל ב"ואולי זה נכון" ) נכנסת ה"מקהלה" לפרק קצר, ואז חוזרים לנתיב המרכזי לעוד סיפור של שמועה. עופר מאירי כיוון את השיר לאזור הדאנס קלאב ללא תיחכום מוסיקלי מיוחד, הוסיף סלסול אוריינטאלי של תאיר חיים (A-WA) שאינו יותר מאשר קישוט לא קוהרנטי. האמירה מכל מקום על חדשות הכזב והפברוק עוברת הודות לביצוע של צור. המוסיקה כשלעצמה פחות השאירה בי רישומיה.