הוא מחפש רק "פינה" בחדר ליבה, לא את "הסלון", יענו מסתפק במועט. אבי אוחיון כנראה משועמם, שהוא מפעיל בנונשלנטיות מטפורות מתחום הנדל"ן לצורך סלסולי האהבה של פאר טסי. הלב בשירים עמוס עבודה. הוא גם משמש ל"חריטת שמה". הוא "מרכיב עתיד" בשביל שניהם. כמה אפשר להעמיס עליו? מה הסיפור? נטשה אותו? מסרבת לו? לפי "תוכלי להתעשת אם תסתכלי לי בעיניים" (העיניים הם חלון לנשמה…) סביר להניח שהוא ממתין למפנה ביחסה אליו. אמצעי שכנוע? הוא נשבע שיהיה לה טוב, גם אם לא נשאר קצת ויסקי. מילים פשוטות: האיש מודע למקומו של האלכוהול בחייו. הוא מעמיד את המשקה החריף מולה. אילו אני הבחורה – הייתי מה-זה מהסס. קשה לבטוח בשתיינים. לא הייתי סומך על הלב ש"מרכיב עתיד" בשבילה. הלב לעיתים קרובות נכנע למשקה והעתיד מתחרבש.
אבי אוחיון ממשיך לשרבט טקסטים על ענייני אהבה, מפעיל להטוטי מילים, שהם לעיתים קרובות לא יותר מתרגילי מלל עקרים בשביל לספק סחורה לזמרי הז'אנר. אני את הטקסט הזה לא קונה. מצד שני פאר טסי שר את הווידוי השטחי נינוח, באיפוק יפה. בשליטה ראויה לציון. העיבוד האקוסטי הסולידי של יעקב למאי מעניק לזמר את המרחב להביע את התחושה בצורה שמסתירה את ערוות הטקסט.
תני לי רק טיפה אני אומר לך / נגני לי קצת שפיות בכל סולם זה טוב / לבי מזמן חרט את שמך וזה. מתחיל קצת לכאוב / כמו צעקה שקטה אני אוהב אותה / לא סתם תקופה חולפת / אז תני לי פינה בחדר מליבך אני אומר לך / אני לא ביקשתי את כולם גם לא את הסלון / תסתכלי לי בעיניים אל תשכחי לנשמה הם חלון / ושם תראי אמת תוכלי להתעשת אולי גם בשביל שנינו
ורק יהיה לך טוב / נשבע בכל מה שיקר לי כמה טוב / גם את צחוקך הקר למדתי לאהוב / וגם אם לא נשאר קצת ויסקי גם זה טוב / תמיד כמו פרח אז אהיה לך מים כמה טוב
תני לי רק פיסה ממך אני אומר לך / גם קרן שמש אחת בחורף בשבילי זה טוב / תשאירי לי חיוך קטן אני לא צריך את הרוב / והיקום מקשיב איך בליבי מרכיב עתיד רק בשביל שנינו
