0Y0A2369

ג'אז ישראלי עם אסתר עופרים ומרגול צנעני

פסטיבל ג'אז בים האדום

נמל אילת
4/5

ג'אז ישראלי? רק ג'אז ישראלי? אכן: ג'אז בים האדום  2016 מניף דגל כחול-לבן. אפשר לומר שהצדק נעשה: מגיע לג'אז הישראלי פסטיבל אחד לפחות על טהרת הישראליות. הוא ראוי לו. שמותיהם של נגנים והרכבים ישראלים מעטרים היום את פסטיבלי הג'אז המרכזיים בעולם. חלקם הגדול אינם מנגנים בישראל. הם מוציאים אלבומים, שולחים אותם לתחנות הרדיו ולתקשורת, הם מגיעים לכאן לנגן לפי הזמנה מניו-יורק.
פתיחת הפסטיבל מגוונת מאוד מג'אז מקורי ישראלי, מוסיקה אתנית עד ג'אז פרוגרסיבי. מצד אחד "משיכת יתר" השייכת דווקא לנכסי העבר של הג'אז הישראלי: אלבומם, שיצא לאור בשנת 1989, חנך את העידן הדיגיטלי והיה האלבום הג'אז הראשון  בישראל אשר יצא לאור בפורמט של תקליטור. שני סקסופוניסטים בכירים – גורי אגמון ועמיקם קימלמן, פסנתרן מוסיקאי ורסטילי כמו ירון גוטפריד, אריה וולניץ בבס ורוני הולן בתופים, יכולים כבר להיחשב סופרגרופ ישראלי. גם ב-2016 נשמעת החבורה רלוונטית במקוריותה, יצירתית, מהוקצעת, רמה בפני עצמה בגיוון היצירתי, בנגינה, בעיבודים.
יוני רכטר מזוהה גם עם הג'אז הישראלי. המורכבות שלו עוברת מהביטלס דרך פסנתרן הג'אז ביל אוונס, ועד "14 אוקטבות", "כוורת". ההופעה שלו בפסטיבל ב-2016 היא יותר פשרה בין  המוסיקאי הורסטילי, היצירתי, הסקרן, האקלקטי, שנוגע בג'אז במקומות רבים, ובין חיבור עם אסתר עופרים. נכון, עופרים אינה זמרת ג'אז, אבל היא  מזוהה כבר עם רכטר כמעבד, נגן ומנצח, וגם לאור מגמת הפלורליזם בפסטיבלי ג'אז בעולם – הופעתה לא ייצרה איזשהו ניגוד בלתי נסבל, במיוחד בשירים המעטים שנגעו בג'אז כמו Speak Low.
הסקסופוניסט יובל כהן, דמות דומיננטית בג'אז הישראלי, הציג את הפרויקט הקאמרי האקלקטי שלו, סינתזה בין סגנונות, מסטרייט א-הד ועד פיוז'ן, שישיית נגנים אוחזת בשישה כלים, בהם גם צ'לו, ומנגנת בישיבה על הבמה. היצירה הסולידית המורכבת הזו לא ממש התאימה לאווירת הג'אז בנמל.
"בלוז תימני" משתלב בפלורליזם השורר כיום בפסטיבלי הג'אז בעולם. רביד כחלני צבעוני, אנרגטי, מלהיב, חוצה תרבויות בין מוזיקה תימנית מסורתית, בלוז, פאנק, אפרוביט, סול וג'אז,קצבי מאוד עם פרקשוניסטים מעולים- איתמר דוארי ורוני עברין, יענקלה סגל בבס ותומר בר בפסנתר. הפעם הוא כיבד את הקהל עם מרגלית צנעני, יש לה כל הנתונים להתחבר לפרפורמר התזזיתי במוסיקה מבית אבא ואמא, אלא כשבגבה נושבת רוח חזקה של מזרחיות ים תיכונית, סול ורוק. היא תורמת אנרגיות מוספות, בעיקר לחפלה התימנית הקוסמופוליטית של הימן בלוז, ללא ערך מוסף מובנה.
לסיומו של הערב ראשון, קיבלנו מופע בעל שם חו"ל ביג וישס Big Vicious פרויקט הפרוגרסיב הניו יורקי של החצוצרן אבישי כהן המשלב רוקנרול, פסיכודליה, גרוב וג'אז. ההרכב הופיע באזור העיר התחתית של ניו יורק שם התפתח הצליל המיוחד. בפסטיבל בחר כהן בהרכב לא סטנדרטי – שני מתופפים (אביב כהן, דן מאיו), שני גיטריסטים (יונתן אלבלק, עוזי רמירז) , וחצוצרה אחת. בקיצור: פרוגרסיב ג'אז חדשני, מרתק. ההיי לייט של הערב הראשון. ג'אז ישראלי פורץ דרך.

וידיאו: אסתר עופרים בפסטיבל ג'אז 2016 באילת – Speak Low

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות