קשה להאמין שהאלבום הזה כמעט בן 50, והוא עדיין נשמע כל כך רענן ומקורי. Tea for the Tillerman הוא אחד משלישיית אלבומים של קט סטיבנס , Teaser and the Firecat ו- Mona Bone Jakon, שסימנו כישרון יצירתי יוצא דופן בראשית שנות השבעים. אני זוכר שהאלבומים האלה עשו שעות נוספות על הפטיפון שלי.
Tea for the Tillerman הוא אלבום פולק-רוק מובהק של סינגר סונגרייטר של תחילת השבעים, מתחבר לאמנים כמו ג'יימס טיילור וקרול קינג, אבל נמצא נמצאים יותר על תדר של זמרים יוצרים מלנכוליים בני זמנו כמו ניק דרייק, סיד בארט ודונובן.
סטיבנס ערבב מלנכוליה עם מוזרות. האקסצנטריות שלו היא היתה משהו מיוחד באמת. זה מה שהפך אותו לאמן קאלט כמו טים באקלי ולאונרד כהן. אבל כשאתה מוכר 25 מיליון תקליטים, כנראה כפי שעשה סטיבנס, מתהפך לך הראש ואתה משנה שמך ליוסף איסלאם, מקים בית ספר איסלאמי ואף מעורר שערוריה cגלל תמיכתו בגזר דין המוות שאייתוללה חומייני גוזר נגד הסופר סלמאן רושדי.
סטיבנס עוסק בחיים בעולם המודרני תוך דחייתו לטובת הגשמה רוחנית. זה מתחיל בהצהרה-שאלה: , "איפה הילדים משחקים?", שיר שבו סטיבנס מטיל ספק בערך הטכנולוגיה וההתקדמות.
ב"עולם פראי" מתאר הזמר, סיטואציה בה הוא מציע לנערה שעזבה אותו להישאר מכיוון שהיא לא מסוגלת לטפל בדברים בלעדיו. "עולם פראי" הוא אחד משירי האי הבודד שלי. סטיבנס כתב השיר מתוך רצון לחפש שלום ואושר בעולם מטורף. היו כמה השערות כי השיר היה הודעה ל – Patti D'Arbanville, אחת ממושאות שיריו, שחקנית איתה נפגש. סטיבנס הכחיש זאת בראיון ב-2009: "ניסיתי להתייחס לחיי, הייתי בנקודה שבה דברים השתנו בחיי, כבר ידעתי טעמה של קריירה, והשיר ביטא סוג של אזהרה עצמית ממה שקורה מסביב. לא כתבתי על מישהו ספציפי. השיר בפירוש דיבר עלי כמי שמאבד מגע עם הבית והמציאות – במיוחד הבית ".
"ליזה העצובה" אולי נכתב על אותה נערה לאחר שניסתה ונכשלה בדרכה החדשה, עכשיו, היא נראתה מדוכאת עד כדי הפרעה נפשית.
שאר האלבום נע בין שני נושאים: הקונפליקט בין הצעיר לזקן והדת כתשובה לשאלות החיים. "תה לטילרמן" סיפור חיפושו של גבר צעיר אחר משמעות רוחנית בחברה מעמדית חסרת נשמה. הוא עדיין לא הגיע ליעדו, אך היה בטוח שהוא הולך בכיוון הנכון, נוסע בקצב שלו, ללא פגע.
האוריינטציה הזו של חזרה לערכים מסורתיים נתמכה בפופ מיוחד מאוד , שהפך את האלבום למצליח ונמכר מאוד. גם אחרי 52 שנה, עדיין נשמע אלבום מושלם, בלי שיר אחד לדלג עליו.
