קלאסי פוגש עולם

קלאסי פוגש עולם – מוסיקה קלאסית בניחוחות אתניים

הליקון
4/5

מוצארט מגיע למצרים ויואלדי לאירלנד. באך לברזיל. גימיקים? לא רק. ההיתוכים מתחילים מויואלדי בפרשנות הקלטית של O’stravagandza. ויואלדי ומוסיקה אירית הולך טוב ביחד גם בהמשך  בקטע של Dambsaign  מוצארט מתהפך בקברו למשמע סלסולה של "מוסיקת ליל זעירה" עם אלמנטים תזמור ערבי (כינורות ודרבוקות) עם הסימפונית הבולגרית והאנסמבל למוסיקה של קהיר. וגם בהמשך הסימפוניה המוצארטית תקבל דרייב של דרבוקות ב"ביקור" שלה במצרים.   לא בטוח שבאך הפתוח היה נדלק על הניסיון לכפות על הקונצ’רטו לשני כינורות של קצב דרום אמריקני בביצוע "קמרטה ברזיל". הלאה: הסונטה לפסנתר מס. 14 של בטהובן מעוטרת בצליל פלמנקו ו"אוליי אוליי". הקטע "רומבה אור ירח" נשמע טיפה מאולץ, הגם שהעיבוד יצא יפהפה.
18 הקטעים מיצרים קולאז’ מגוון של עיבודים ליצירות קלאסיות. האוסף והעורך ירון קדישאי התכוון לאוסף בניחוחות אתניים. לא הכול זהה ככה. כשהסווינגל סינגרס שרים באך, זה הסוויגלס סינגרס בלי לסובב גלובוס. אבל רונדו מתוך הקונצרט לכינור של בטהובן הפך אצל קארל ג’ניקינס מאדיימוס לווקאיזה עם אלמנטים אפריקניים.
אני אוהב יותר את ה"קמראטה ברזיל" בעיבוד שלה ל"קונצרט איטלקי" של באך. זה קולח ובקונטקסט הבאכי. למה לעוות את באך כאשר אפשר לעבד אותו "באכי".
גם העיבוד לאדאג’ו מתוך הקונצ’רטו לפסנתר של מוצארט לעוד ולתזמורת סימפונית (הסימפונית הבולגרית) בושל היטב.
צאו למסע הזה, קלאסי-אתני פחות או יותר. נדמה לי שהוא מתאים יותר למי שאוהב איזי ליסנינג ברמה. וזה בדיוק זה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות