משה פרץ

קרב השופטים: משה פרץ נגד עברי לידר

אקס פקטור ישראל - האודישן של אלמוג קריאף

27.6.2015
3.5/5

האם אפשר להגיע למצב, שהשופטים יקשיבו לביצוע נטו, מבלי להכיר סיפורו האישי של המתמודד? ניקח את אלמוג קריאף בן 17 ששר "את מביאה הכל לידי דמעות" של שלום חנוך מול חיים לב טוב ששר "ארים ראשי" (גבסו-עוזרי-בעבול). שניהם הביאו את הכאב שלהם לתוכנית. קריאף סיפר את הסיפור של אב שישב בכלא. לב טוב הוא פצוע מלחמת צוק איתן שאיבד חבריו במלחמה. את הסיפור של לב טוב השופטים שמעו והזדהו. לטראומה של קריאף הם, עד כמה שגילו לנו – לא היו מודעים.
במקרה של לב טוב, ששר רע את "ארים ראשי" הייתה התלבטות. משה פרץ הבין כי לביצוע כזה אין אפילו פוטנציאל להמשיך. שלושת השופטים שלצידו אמרו "כן", אם כי לא מטעמים מקצועיים נטו. העבירו אותו מתוך הזדהות עם הסיפור שלו. איך קוראים למהלך כזה? שיפוט סנטימנטלי, לא מקצועי.
במקרה של אלמוג קריאף, שסיפורו האישי לא עמד לנגד עיניהם של השופטים, ההחלטה הייתה פה אחד ללא התלבטות. הכאב עבר לשיר, מבלי שהשופטים ידעו על הסיפור שלו. בן ה-17 נתן ביצוע שאינו מסגיר את גילו  – מוסיקלי להפליא, מסולסל במינון, פרשנות אישית, עוצמה פנימית שאינה פורצת החוצה בעודף משקל מלודרמטי.
ההבדלים בין שני האודישנים הראו את חולשת התוכנית: ההפקה עושה כבשלה עם הסיפורים שמאחורי המתמודדים. אצל מתמודד אחד – הסיפור נפרש לאורכו ולרוחבו, כדי לעורר ריגושים חוץ-מוסיקליים המשפיעים על ההחלטה המקצועית, אצל מתמודד שני – הסיפור מוצנע משום שאין צורך בו. הביצוע הוא כל הסיפור.
ההפקה של התוכנית בוחרת גם איך להעצים את הדרמה באופנים שונים. את המתח השורר בין עברי לידר ומשה פרץ ליד שולחן השופטים מבליטים כל כך, עד שהופכים אותו חלק בולט מהתסריט של התוכנית, כמו במקרה של שני קיסוס, התמקדו בעיקר על הוויכוח ביניהם. ברור שבעריכה אפשר היה להוציא החוצה משפט מעליב כמו זה שזרק משה פרץ כלפי עברי לידר, ששנא קשות את האודישן שלה. (טוב כשלעצמו, אם כי סובל מעודף ביטחון עצמי) פרץ אמר למתמודדת: "שאנשים כאלה לא יפסיקו לך את החלום". עברי לידר לא האמין למשמע אוזניו. למי בדיוק שייך אותו פרץ כשאמר "אנשים כאלה"? האם פרץ חשף פן מתוסכל לא מוכר באישיות החמה-רגישה שלו? מפיקי התוכנית החליטו להשאיר את ההערה המעליבה ולהראות את הכסח בין השניים. האם "החתול השחור" שעבר ביניהם הוא אמיתי לחלוטין, או שהוא שוב סוג של מניפולציה שמזרימה חמצן רייטינג לתוכנית, ממש כמו אותה פרודיה מהלכת במחשוף מתפוצץ ובמבטא קווקזי, שקוראת לעצמה נטלי עמנואלוב, שהתוכנית עשתה בה שימוש של ליצן קרקס, או העלאתה לבמה של סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, רעייתו של המתמודד אור אלון,  ששר כל-כך רע את "מודה אני" של מאיר אריאל, שנוכחות הרעיה המפורסמת לא הושיעה, אבל היא הייתה שם כולה נופת צופים.

הביצועים של הערב: טל גינת: Take Me To Church יוחאי מויאל – I Put A Spell On You , אלמוג קריאף – "את מביאה הכל לידי דמעות".

עברו
רועי מץ – Sail   (ביטבוקס), טל גינת – Take Me To Church, שני קיסוס – You've Got The Love, חיים לב טוב – "ארים ראשי", קלוז אפ – Uptown Funk, אופק ששון – "נעים עדשיו", ניב שטיינגרט – "נערה במשקפיים", יוחאי מויאל – I Put A Spell On You,  אלמוג קריאף – "את מביאה הכל לידי דמעות"

האודישן של טל גינת

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות