חיפושי אהבה גורמים חוסר נוחיות. התחושה היא שהאהבה האולטימטיבית, מחכה לך בפינה, אבל מהר מתברר שהחיפוש הוא כמו למצוא מחט. עופר קולקר לא רגוע. הוא חושב אהבה בוגרת, אמיתית, טבעית, פחות לחוצה, לא טלפונית. "אהבה עיוורת שיודעת לאן ללכת". מתקשרת בדמיונו הקודח עם נגינת נבל.
איפה היא מסתתרת? היא כנראה נמצאת מחוץ לעיר הגדולה. מה עושים? עוזבים את תל-אביב, את "מועדוני השפל". החשש הוא שברגע שתמצא את האהבה המיוחלת, תתפוגג התחושה שמילאה אותך בדרך להשגת מבוקשך.
המוסיקה מעלה את הנרטיב על נתיב מלודי נוגה, צלילי פסנתר תומכים, קול נרגש עד מקונן. מנגינה שנוגעת בצער ובתסכול. עיבוד שמשתתף בצערו. גם אם קולקר אינו נשמע הסינגר החדש בשכונה התל אביבית, הסינגר שבו מצליח לחבור לסונגרייטר.
קרוב לאהבה, אהבה בוגרת, שתהיה אמתית, תהיה אחרת
קרוב לאהבה, טלפתית פחות לחוצה, יותר אמפתית
עזוב את תל-אביב, את מועדוני השפל, תמצא אמתית, שמיתריה נבל
תמיד כשמחפשים את המחט לא מוצאים , ואז כשמתרגלים זורקים לזבל
תמיד כשמחפשים את המחט לא מוצאים , ואז כשמתרגלים זורקים לזבל
קרוב לאהבה, אהבה עיוורת , שיודעת לאן, לאן ללכת
אהבה נכונה לא טלפונית , שרוצה לתקשר, איזה יופי
תמיד כשמחפשים את המחט לא מוצאים, ואז כשמתרגלים זורקים לזבל
תמיד כשמחפשים את המחט לא מוצאים , ואז כשמתרגלים זורקים לזבל
תמיד כשמחפשים את המחט לא מוצאים , ואז כשמתרגלים זורקים לזבל…