השתיים מחברות קולות כדי לבקש את שובה של האהבה, לאחר שקפאה. אהבה היא דינמית, מחליפה צבעים, משתנה, יציבה, מאכזבת, מתעתעת, מתפוגגת. ואז "זה לא קל לקום וללכת/ אחרי כל השנים שהתרגלת לשבת" ו"אי אפשר לפרוק, לטרוק לזרוק ולהתחיל מהתחלה".
קרולינה את אסתר רדא מעניקות לתובנה שתי פנים מוזיקליות: האיטית והמפוקחת, שיש בה אלמנטים של אמירה היפ הופית מדוכדכת, והשניה הגרובית והפאנקית במסלול ריתם נ' בלוזי עם נגיעות אפרו קריביות של ראיה בהירה ומעודדת של העתיד, שמשמעותה – סיכוי נוסף לאהבה. החיבור אפקטיבי, מעניק לשיר עוצמה ותעצומה נשיות, שעשויות להפוך המנון לאהבה המתחדשת. ההפקה המוסיקלית שידרגה והניעה את השיר ע"י הפנייתו לאפיק אפרו מזיז.
אהבה בואי אהבה בואי/ נקי בי את החול/ למדי אותי למחול
אהבה בואי נו כבר בואי/ מלאי את שחסר/ עזרי להזכר
מי את ומי אני/ מי את ומי אני
זה לא קל לקום וללכת/ אחרי כל השנים שהתרגלת לשבת
בשקט/ ולא לומר מילה/ וכל מה שנאלצת להסתיר
לבנה על לבנה נבנה הקיר/ בינך לבינה
וזה כבד לסחוב/ את כל המרחק/ בין לשתוק ללצעוק/ תחושת המחנק
שאי אפשר לפרוק לטרוק לזרוק/ ולהתחיל מהתחלה
זה לא פשוט/ להתעורר ולגלות/ שלא הכל טהור/ שלעתים גם אין בחושך אור
לא אין בחושך אור/ אחרי מסע לא מתפשר/ להגיע אל הלב/ להתחבק
להתמזג לשמוע את הצליל/ הכי הכי מתוק/ וזה נראה בלתי הפיך
שאי אפשר/ את הכאב סתם להתיך/ ולהמיס את הקרחון
שאת האהבה הקפיא/ ולא נותן לישון
אהבה בואי אהבה בואי/ נקי בי את החול/ למדי אותי למחול
אהבה בואי נו כבר בואי/ מלאי את שחסר/ עזרי להזכר
מי את ומי אני/ מי את ומי אני/ מי את ומי אני/מי את ומי אני