ריו מכונת הזמן של הלב

מכונת הלב של הזמן

ריו

הפקה עצמאית
3/5

"מכונת הלב של הזמן"? חיפשתי אותה בשירי האלבום הורדרד. הקול המלחש-מרוחק מזמר כמו מתוך הזיה: "הלב נופל אל תוך הזמן שואל אותי מתי לאן?" אל תחפשו תשובה בשיר, למרות שהוא מדבר על "מקום אחר". "מכונת הלב של הזמן" היא מטפורה שנשארת סתמית כמו רוב הטקסטים באלבום הזה.
אור אדרי וזואי פולנסקי הן צמד סינת'פופ חדש שמפעיל מכונות אלקטרוניות, שאולי מעוררות בהם אסוציאציה של "מכונת הלב של הזמן", מה שבטוח הוא שלב גדול אין כאן. אחרי תשעה שירים יש תחושה שהמילים הן אמצעי לייצר צלילי סִינְתְ'פּוֹפּ-אלקטרפופ נוסח שנות השמונים.
היא עומדת על ענן רחוק – "לא יודעת אם זה טוב או רע", "החשק המוכר אומר עכשיו הכל מותר". מותר זה רע או טוב? (השיר "אולי") גם בהמשך יש תחושה שהצמד יותר שרבט מילים מתוך איזושהי סהרוריות מאשר יצר טקסטים אורגניים. המוסיקה האלקטרונית הפשטנית לא ממש מסייעת להעניק לתוכן את מה שחסר בו על הדף.
ניסיתי להיכנס לתוכן של "אומץ". הזמרת מלחשת על איך שהבחור משך אותה רחוק מן החוף, ואז "הכל נראה אחרת", נכנעה לחלום. האם בעומק הים הכל הסתדר?  יכול להיות. לפי השיר, זה ממש לא מעורר עניין/ הזדהות. היא יכולה להישאר על החוף, מבחינתי.
אנחנו נשארים בים ב"ים זורם בגוף" בקצב שמזמין להצטרף במחיאות קצובות, כשהזמרת מנסה להעביר תחושה של "ים זורם בגוף", שנשארת כנראה נחלת הגוף שלה.
המוסיקה האלקטרונית החד גונית ממסכת את המילים, כך שהתובנות הופכות משניות, גם כשהן נשמעות מעניינות כמו בשיר "עוד רגע" המעמיד את האינדיבידואל מול ממד הזמן. "ריו" הצליחו לייצר בעיקר צליל סינתטי קר נטול חידושים, ופחות מוסיקה מקורית איכותית בעלת תכנים אותנטיים בעלי עומק..

שירים: במקום אחד, אולי, אומץ, ים זורם בגוף, עוד רגע, מכירת חיסול, פארקים, הגל השביעי, זיכרון קצר.
עיבודים והפקה מוסיקלית:  אור אדרי וזואי פולנסקי

וידיאו: במקום אחר

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות