מורן כהן טלמור מתפעמת מהקיץ. חיכתה לו בכיליון עיניים. פונה אליו כאל ישות בגוף שני – "זוכר אותי קיץ? נעים מאוד מורן".
הטקסט מעט מתחנחן, חסר ברק ומשעמם כמעט כמו מזג האוויר של הקיץ. "אין לי ספק שאתה כאן", שרה מורן לקיץ, משפט שנשמע סתמי ממש כמו "אתה ידוע בכוח של החום". מה מיוחד בזה?
ההתרגשות לובשת מקצב סמבה חגיגי בליווי הגיטרה של רמי יוסיפוב. מורן מותחת קו המקשר בין חופי ריו לחופי תל-אביב. הקלילות בתיאור הקיץ חביבה ומחויכת, אבל הזמרת נשמע מתקתקה מדי, מצועצעת בשימוש במנעד גבוה. ההפקה המוסיקלית של יוסיפוב היא נקודת אור בצליל הפריך והמהוקצע, שמצליח לקרב אל חופי הסמבה בצליל עממי אורגני.
נעים מאד קיץ / אנחנו מכירים?/ חיכיתי לך בכיליון עיניים בין הממטרים
ואז נהיה אביב ופרח הלימון בחלוני / וקצת העזתי וקצת נחפזתי
ללבוש בגדי שני
אבל עכשיו / אין לי כל ספק שאתה כאן
אני שומעת את הים קורא לי / סוף סוף השמש נעלמת בזמן!
וכמה ירוק לי בעיניים וכמה אהבה / וכמה מים של חסד
ושל נתינה
נעים מאד קיץ / זוכר אותי-מורן?
אני חיכיתי בכיליון עיניים להחליף את התנור במזגן / ואז נהיה כחול וניצנים הנצו בגינה
ולא נזהרתי וקצת מיהרתי /לצאת עם כפכפים וגופיה
אבל עכשיו / אין לי כל ספק שאתה כאן / אני שומעת את הים קורא לי
סוף סוף השמש נעלמת בזמן
וכמה ירוק לי בעיניים וכמה אהבה / וכמה מים של חסד
ושל נתינה / והפירות שבעונה
אתה ידוע בכוח של החום / מדוע אתה לא כל יום
כאן מבקר אותי? / וקצת שורף, קצת משזף לי את הנמשים
כולם הולכים פה בלבן כמו מלאכים קטנים / כל כך יפים כל כך משוחררים
פורשים כנפיים / וכמה ירוק לי בעיניים
