שלומי שבן בית פתוח חלק א 2

שלומי שבן בית פתוח חלק א

בית פתוח חלק א' נשמע כמו  מסלול מבוכים שבו שבן מחפש כיוון. מוביל את עצמו ואותנו אל נתיבים שונים שאינם מצליחים להתחבר לאלבום קוהרנטי אולטימטיבי, ועדיין מעיד על הכישרון הורסטילי של היוצר המיוחד והיחיד שפותח את ביתו  בכל כיווני האוויר המוסיקליים.   

מילים ולחבים: שלומי שבן הפקה מוסיקלית: אסף תלמודי, תמיר מוסקט, שוזין
4/5

איפה פוגשים את שלומי שבן סוף ינואר 2023?  שבעה שירים – כל אחד עומד בפני עצמו. מוסיקלית, אני פוגש אותו פה ושם במחוזות עבר. במנגינות, בעיבודים. אולד סקול, אולד פאשן. סרטים של פעם, אבל לא רק. האלבום נפתח ב"אל תתעלמי ממני" בלדה נוגה שובת לב.  זה שבן הכי מדופרס אמוציונאלי שיכולתם לצפות משבן. תסריט של פרידה קשה. "אני כותב את השורות מבטן של ספינה טרופה בחשכה מוחלטת ובדעה צלולה". העיבוד למיתרים מייצר מלודרמה סינמטית.
גם "
כנען (12 מרגלים)" עם שולי רנד, רביד פלוטניק עומד בפני עצמו. ראשים שונים – כל אחד והמטען שלו – מדברים כדי לשרטט תמונת מצב קיומית, כאשר הדרך להגיע למטרה לא התקצרה, אפילו התארכה. אין שום כנען. כנען היא בלב! סיפור המסע של עם ישראל במדבר ממשיך להיות משל רלוונטי. המציאות ה"מדברית"  איננה זמנית, למעשה היא מציבה חזון ארוך טווח, מתוך הנחה, שאנו במציאות קבע ולא בהווה ארעי. יצירה נדירה במוסיקה המקומית, סגנון הדיווח הסיפורי, מקצב איטי המבליט את הנרטיב. מורכבות סגנונית פופ, היפ הופ ומוסיקה חסידית.
עולם אחר: המוטו הסינמטי קיים גם ב"
לה ויטה א לונגה (החיים ארוכים)" עם מירי מסיקה, שיר זיכרונות רומנטי של התרפקות, דאנס  בניחוח של פעם עם קישוטי פלמנקו. הבקשה לנסות לחזור לאהבה של פעם. מסיקה בטון עורג  משלימה ריקוד החיים הארוכים ב"כל שיר חייב להיות תפילה/ כתבנו במחברת הגדולה/ בסוף של ירח דבש שמימי".
האופי הסיפורי במוסיקה של שבן בולט ב"מאני טיים" – שיר על עצמו, תסכול, דימוי עצמי נמוך, על טיב היחסים בין אבהות ונרקסיזם של אמן יוצר "עם מועקה תמידית בלב ושיר ערש על השפתיים". המוסיקה פונקציונלית במבנה, בקצב, בקישוטים.
 הדמיון והתודעה מייצרים  את "המאהב של אשתך".  על פגישה עם המאהב של אשתו במסיבת קוקטייל. הסיפור שחלף בתודעתו (או בסרט במוחו) הופך מעין תיעוד מוזיקלי סינמטי הכולל דיאלוגים  בעברית ובאנגלית. הסרט של שבן מתפתח למקומות בלתי צפויים. השיר הוא מעין מחזמר סולו, מתוזמר ראפ, פיוז'ן סול פאנקי. מזכיר את "אריק". שלומי שבן מנסה לשבור מסגרות קונבנציונאליות, לפתח את הממד התיאטרלי.
"רומאנסה (צל בתוך ליבך)" עם נטע אלקייים שיר לאהובתו הישנה הוא עוד צבע מפתיע עד תמוה באלבום, לוקח אל מחוזות הפלמנקו והמוסיקה המזרחית.  נשמע נטע זר ואקראי באלבום.
"נורי" בסיום – שיר על יחסים בין אב ובנו  ועל  ההדדיות בינים "אני שומר עליך ואתה שומר עלי". המנגינה נוגה וענוגה ועיבוד לכל מיתר מעניקים לשיר משב רוח נוסטלגי.
בית פתוח חלק א' נשמע כמו  מסלול מבוכים שבו שבן מחפש כיוון. מוביל את עצמו ואותנו אל נתיבים שונים שאינם מצליחים להתחבר לאלבום קוהרנטי אולטימטיבי, ועדיין מעיד על הכישרון הורסטילי של היוצר המיוחד והיחיד שפותח את ביתו  בכל כיווני האוויר המוסיקליים.   

שלומי שבן – נורי

 

שלומי שבן פייסבוק

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן