שלמה ארצי - רוקר חיי

רוקר חייו

שלמה ארצי

מופע ההצדעה ליגאל בשן
4/5

לקראת סיום מופע ההצדעה ליגאל בשן בהיכל התרבות ת"א, עלה שלמה ארצי לספר על שלוש הפגישות שהיו לו עם יגאל.  הוא בחר לצרף לסיפור הזה את "רוקר חיי", שיר מתוך האלבום "כרטיס ללונה פארק" שיצא ב-1990, שיצא אחרי "חום יולי אוגוסט", המשך כמעט ישיר של רומנטיקן, שמקונן ברגשנות על זמן העצב הגדול, קושר עצמו לזכרון העבר המעומעם, מעטר במנגינות הטעונות במטעני עצב נוסטלגיים, חרדות, בדידות וניכור.
"רוקר חיי" הוא שירו של יאפי (כינוי לצעיר עירוני מצליחן)  מעין מטפורה לפרק חיים שהסתיים, ימי שנות השישים של סיסמת "מיייק פיס נו וור"  "רוקר חייו" הוא מהות חיים אוטופית, שיש מקום להתגעגע אליה, זה רוקר שלחם עבור האמת שלו:  "אין יום בלי צדק/ אין יום בלי טירוף/ נגן במקום ללחוץ על ההדק/ יהיה פחות הרוג", שר ארצי  או במילים פשוטות עשה מוסיקה (אהבה) לא מלחמה. שיר שמבטא איזושהי כמיהה לדמותו של הרוקר האמיתי (ספרינגסטין? שלום חנוך?) ואולי אף תסכול שאתה לא היית שם באמת, כשהרוקר ההוא ניגן את האמת שלו.  יש מקום לגלות את השיר המצוין הזה מחדש.

צילומים: מרגלית חרסונסקי

שלמה ארצי – רוקר חייו הקליפ

רוקר חיי במופע ההצדעה לזכרו של יגאל בשן בהיכל התרבות ת"א

שב/ אולי תנגן שוב,/ ידיך כבר קרות/ פשוט פשוט/ מול הסירות,/ מול האניות.
יושב/ מול החלון/ ישיבת זרוקים/ איך אתה היית פעם,/ רוקר ענקי.
שב על הגג/ יש לך שמיים/ שב על הים/ יש לך מים.
שב ליד פסנתר/ 'תה רוקר חיי/ עדיין.
נגן נגן, נגן נגן/ נגן עד../ שהסיוט פה יעלם.
יושב, בין אור לבין חושך,/ בלי שום מטרות/ חי כמו דג בתוך מלכודת,
גר בתוך עצמו. זוכר/ אותי רץ ביום גשם/ מחפש כרטיס.
ספסרים במאה שקל,/ מכרו אותך מטריף.
מת מבושה, קח אותי אליך בידיים/ הייתי שלך כשהלכת על מים,
שב ליד פסנתר, 'תה רוקר חיי/ אני מה אני?
נגן נגן נגן נגן/ נגן עד../ שהסיוט פה יעלם.
יש בית קברות למכוניות חלודת הזמן/ שם קוברים את הסוסיתות,/ אבל לא בני אדם.
אין יום בלי אי צדק/ אין יום בלי טירוף/ נגן במקום ללחוץ על ההדק,/ יהיה פחות הרוג.
מת מבושה, קח אותי אליך בידיים/ הייתי שלך כשהלכת על מים/ שב ליד פסנתר,
רוקר חיי עדיין/ אני מה אני?/ נגן נגן נגן נגן/ נגן עד.. שהסיוט פה יעלם.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות