מועדון הקצב של אביהו פנחסוב

של אביהו פנחסוב

מועדון הקצב

3.5/5

מי משתמש היום במושג "מועדון קצב"? הביטוי שייך לשנות השישים, מקסימום שבעים.  אחרי תשעה שירים, אפשר להבין משהו על מהות השם המעין נוסטלגי שנתנו מארק ואביהו (לנדוור) פנחסוב להרכב שלהם.
תערובת הסגנונות מייצרת היבט מתגעגע למוסיקה של פעם במקצבים ובסגנונות,  סוג של כור היתוך מקומי, בשפה עממית, בקריצת עין על נושא יחסי בינו ובינה, לעיתים על גבול הפרודיה בעירוב של סלנג ושפה תקנית – "אני לא נופל עליך בטענות/ רק במסקנות שמלוות בנימוקים" ...  שר הסולן בשיר הפתיחה "ליטל".
נקבל גם ביטויים עממיים מהסוג של "את רוקדת עם הלב שלי ביד" בשיר "שירה",  "נשמה כפרה מאמי", מה שנשמע לעיתים כניסיון מאולץ להשחיל את  שפת הרחוב לשירים.
גם המוסיקה היא סוג של שפת רחוב, נוגעת בחאפלה, אבל מסוגננת, אינה מתרדדת לרמת האינסטנט פופ המזרחי. הפנחסובים לקחו את הגיטריסט  הותיק חיים רומנו, כדי  לקבל ממנו את את הטאץ' הישן והטוב.
אין כאן גבולות סגנוניים. המוסיקה נעה מפיראוס ועד נאפולי. מדף הביוגרפיה עולה כי מוצא השניים מאזרביג'אן, והם שוחים במקצבי מזרח הבלקן. תבלין בלקני בולט לא מצאתי כאן, אבל אפשר ליהנות מתבלינים אתניים שונים המעשירים את המוסיקה של המועדון.
טקסטים? אחדים נוטים לקיטש סתמי התואם את הקלילות המוסיקלית במקצבים עממיים ("בייבי", "מצילה אותי") ונשמעים יותר אמצעי מאשר מטרה. אם  לקחת שיר אחד מהאלבום הזה לאי בודד, הרי הוא "משום", השיר המסיים, פיוט אהבה מעובד יפה בקו תוגה עדין בעירוב של שפה פיוטית עם שפת היום-יום.
תשעה השירים מנסים לעלות על מסלול  אקלקטי אקזוטי של שירי אהבה בנימה מעט פרודית, אבל  פרט לשלושה שירים, "מועדון הקצב של אביהו פנחסוב", לא הצליחו לשמור על רמה אחידה, שתהפוך את אלבומם החדש  לפורץ דרך במוסיקה המקומית.

שירים: ליטל, שירה, נשמה כפרה מאמי, מלך הפנינים, דבש מלכות, בייבי, מצילה אותי, סרט איטלקי, משום

מארק פנחסוב: גיטרות, פסנתר, קולות, מנדולינה, אקורדיון קלידים, בס, עיבודים והפקה מוזיקלית.

אביהו (לנדוור) פנחסוב: שירה וקולות, טל כובי: תופים וקולות. מלבד שיר מספר 3 (נשמה כפרה

מאמי): גיל נמט, ניצן אייזנברג, מיכאל גיא: גיטרה בס וקולות, חיים רומנו: בוזוקי וקולות

רועי פרידמן, צביקה אלייב, ניר טייב, גיל נמט, יאיר צברי, ישי הפטרמן: כלי הקשה, יונתן דסקל:

קלידים, קולות ופסנתר, ניר טייב: כלי נשיפה, מילים וזורנה

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן