אתניקס - תחליטי את

תחליטי את

אתניקס

מילים ולחן: זאב נחמה עיבוד והפקה: יורם פויזנר
4/5

מנקודת מבטו של האוהב יש מצב, שלמרות תחושת האהבה שעברה ביניהם, היא לא תמשיך אתו על רקע מצבו הכלכלי, שהרי בכסף הוא לא יוכל לקנות אותה. "אולי במקום יהלום תקבלי זכוכית". האם האהבה תנצח? כאן מגיע משפט מפתיע – "אתן לך להחליט", שהוא במהותו "כלכלי", כאילו האוהב משאיר לה את שיקול הדעת המכריע – רוח (אהבה) או חומר (כסף), זאת אחרי שהוא מציב בפניה את מוגבלותו הכלכלית, אבל מבהיר: את מבינה שמה שהרגשנו ביחד שווה פי מיליון מכל מגדלי העושר שאת רואה מכאן, אבל מה: לא אלחץ עלייך. משאיר לך להחליט מה את מעדיפה.
זאב נחמה הולך על קו חשיבה סוציאלי שכונתי סטריאוטיפי מוכר בענייני אהבה/שידוכים. מעין תסריט של: היא ראתה את עצמה בעיני רוחה יוצאת מהעוני באמצעות בעל עשיר, והנה קרה הבלתי צפוי: התאהבה בדלפון. מה עושים? הדלפון מעביר את הכדור לידיה.
מוסיקלית, הסיטואציה נבנית בפתיח כסיפור מתח דרמטי, ואז במעבר חד עוברים לרחבת הריקודים בפופ ים תיכוני קצבי ובעיבוד תוסס, כאילו הכל השתחרר, ואנחנו כבר בפרק השמח של הסיפור. ההחלטה של נחמה את פויזנר היא לרדת מהדרמה ולעבור למצב רוח של חגיגה, בתזמור תוסס, לא לתת לרצינות לנצח.
סופו של דבר, מהבמה צריכים לראות את עם ישראל על תדר הכפיים. סיפור האהבה הסוציאלי-דרמטי יחכה. זוהי כבר הקלות הנסבלת, שבה נחמה את פויזנר הם רב-אמנים.

בסמטאות החוסר שם אני גר המתח הוא רגש מובן עומד באוויר/ בין מגדלים של עושר וסם בשטח הפקר מסומן כתבתי לך שיר
לא רעב לא צמא יעצרו אותי/ לא בכסף אקנה את אהובתי/ אולי במקום יהלום תקבלי זכוכית/ אבל אתן לך להחליט/ אם מה שיש לי זה מספיק
אם תבחרי בי בכול זאת אהפוך חלודה לזהב לפחות בדמיון/ זה לא וילה או אוטו זה מה שהרגשנו עכשיו זה פי מאה מיליון
לא רעב לא צמא יעצרו אותי/ לא בכסף אקנה את אהובתי/ אולי במקום יהלום תקבלי זכוכית/ אבל אתן לך להחליט/ אם מה שיש לי זה מספיק

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות