אסף ארליך - תיכון עמל

תיכון עמל

אסף ארליך

מילים ולחן: אסף ארליך עיבוד והפקה מוזיקלית ניר דנן ואסף ארליך
4.5/5

בדיווח של אסף ארליך אין געגועים. אז מדוע נזכרים ב-1990? ההתרסקות. זילות החיים. האהבה הלא בטוחה? חוסר הסיכוי מול המלחמות. אכן: אין כאן התרפקות. הכל צרוב/טבוע בך. חלק מישותך. זיכרון שקיים חזק בתודעתך.
השיר עולה לדרך הראשית. זו אינה נסיעה לאחור. המסקנות ברורות. המוסיקה קיימת ומקדמת אותן כאן ועכשיו,  בקצב של התקדמות מפוכחת טעונת מתח. מה שהיה נגמר, עכשיו זה מסלול חדש.
גם אם לא היה מידע מוקדם שברי סחרוף מנגן גיטרה, הייתי אומר – רוחו של סחרוף קיימת כאן  בצבע השירה של אסף ארליך, באווירה. ההשפעה יותר מבולטת, אבל לא מתוך התבטלות אלא כמנוף ליצירה חדשה, מוסיקה שהיא פרספקטיבה מרוכזת כבדת ראש, לא מסיבה המנוגנת כרוק ישיר נוקב. הסאונד האלקטרוני , וההפקה המוסיקלית נותנים רעננות עכשווית.

גיטרות, קלידים, תכנותים, כלי הקשה:  ניר דנן, קלידים: אסף ארליך, גיטרות:  ברי סחרוף

תיכון עמל 1990 / מסוקים בנשמה / לא מזמן ליאור הביא חלומות כחולים / וסיפורים מהקופסא / עברנו דרך כל קיר בעיר / והתרסקנו ביציאה / אבא שלי צחק אתם קצת מגזימים / כשהרסנו עוד מסיבה 

אם אתה הולך / אתה לא יכול להיות בטוח איך אתה חוזר / זרוק ת’נעליים / אין להן סיכוי יותר / כל המלחמות / כל האשליות כמו קרח / הכל תמיד עבר / מה שלא היינו / כמה שהיה נגמר 

רחוב קטן 1990 / פרפרים בנשמה / אני בדרך אל הבית של גלית / כל האמת בלי הפסקה / הסתובבנו כמו טווסים בעיר / והתרסקנו ביציאה / אני אוהבת אותך אבל קצת קשה לי להגיד / מה אני רוצה 

אם אתה הולך / אתה לא יכול להיות בטוח איך אתה חוזר / זרוק ת’נעליים / אין להן סיכוי יותר / כל המלחמות / כל האשליות כמו קרח / הכל תמיד עבר / מה שלא היינו / כמה שהיה נגמר

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. פינגבאק: יעל - יוסמיוסיק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות