הסלסול המעודן של תמר שאוקי. שירת האהבה היפה-מתכוונת, החיבור האורגני לערבית. המנגינה שמובילה שמתפתלת בין מזרח ומערב. הטקסט פשוט, מדבר בשפה רגשית גבוהה – אך נגישה, ונשען על מטפורות מן הטבע והאמונה.
"אני מחפשת סימן שיזכיר לי / כמו כוכב שיפול אל הלב ויאיר לי". שאוקי שרה צורך פנימי בהכוונה, במשמעות – מחפשת נחמה או מענה מלמעלה, אולי גם תשובה פנימית. הדימוי של כוכב שנופל ללב – שילוב של טבע ואמונה, פיוט ומטפיזיקה – מבטא גם משאלת לב וגם רגע של הארה.
"וכשרוחות סוערות ואתה מחבק אותי / כמו מרפא את סודותיי" – מצב של סערה פנימית או חיצונית, שבו הדמות האהובה מחזיקה, מרגיעה, מרפאה דרך חיבוק, שותפות לפחד, לא ביטול שלו. "אפשר ביחד לרקוד עם הפחד יא אלבי" (בערבית: "לבי" או "אהובי") – חיבור לשפה רגשית מזרחית, חוצה שפות ומחסומים.
יש בביצוע של תמר שאוקי איזון בין גובה הצלילים, קצב, חזרתיות ושינויים – משהו שמרגיש נכון. העיבוד וההפקה משאירים אותה בגבולותיה המסוגננים. זה יופיו של החיבור הפשוט-אותנטי בין מזרח ומערב.
צילומי יח"צ: אסף עיני
תמר שאוקי בוא צילום ועריכה – אביעד פוקס
יש ימים, אני מחפשת סימן שיזכיר לי
כמו כוכב שיפול אל הלב ויאיר לי
כמו תפילה כמו מחילה כמו הגשם
וכשרוחות סוערות ואתה מחבק אותי
כמו מרפא את סודותיי והלב קצת פוחד איתי
אפשר ביחד לרקוד עם הפחד יא אלבי
בוא נזרום ננשום
הטוב תמיד מגיע בגלים אנחנו משתנים ומתגלים
באמת יפה שקופה
גם אם בלב כואב והלילה קר
אנחנו נשארים זה העיקר
זיכרון המבט הראשון כשנפגשנו
העולם כמו נדם ואנחנו הבנו
שנועדנו שהגענו
ואינתא עומרי (אתה חיי)
בוא…
גם אם בלב כואב והלילה קר
אנחנו נשארים זה העיקר
