חנן בן ארי זאפה הרצליה

תשירו איתו אני אלוף העולם

חנן בן ארי
4.5/5

תשירו איתו – "אני אלוף העולם".  תפתחו חלון. תצאו למרפסת. איזו תקופה נפלאה.  זמרי המיינסטרים הכי מבוקשים דופקים אצלנו בדלת, נכנסים לסלון. "באנו לעשות לכם טוב", אומר חנן בן ארי, וגם מסביר שאין כמו עם ישראל בלחץ –  אנחנו הכי טובים בלהיות ביחד. אני אמנם לא מרגיש עם, אבל מפקיר את רגשותיי לחצי שעה בידי זמר מצוין. אולי נאמץ את השיטה ונישאר בסלון. אבל מי ישלם לאמנים המסכנים ולכל מי שעובד בשבילם? בינתיים – תחושה מוזרה. שרים מול אולם ריק, ומקרקעים  עם בסלונים מאימת הנגיף.
התאים לי חנן בן ארי למצב הרוח הבדידותי: אין הכוחניות השמחה של זמר כעומר אדם שחוגג בשיריו כאילו אין מחר. בן ארי, לפני שהוא חוגג, מנסה לגעת בעצמו, בחולשותיו, לשאול שאלות, והשיר הזה (אלוף העולם") כמו "מה אתה רוצה ממני" הם שירים של בחינה עצמית, שמשדרים  אמת – כולל ביטחון וחוסר ביטחון בטון נוגה משהו. טון שירת הלב חזק ממילים. קולו – קול תפילה מסולסלת בעדינות, מחברת בין מיתרי הגרון והלב.
האמת: לא יצא לי עוד לשמוע את חנן בן ארי בהופעה: לפי ההופעה בסלון אני חייב להגיע. לבן ארי יש די והותר עוצמה כדי לשכנע כי הוא קרוב אל עצמו, נוגע  במקומות רגישים, שר את תוכו גם כשהוא מדמיין קהל.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות